על-אף זאת, אין מחדל זה של הרשויות תירוץ שאפשר להיאחז בו, כדי להכשיר את המעשה הלא חוקי.
המסקנה הכוללת ובאשר לאי.די.בי.
247. אמור מעתה, שהרשעת המערערים על-פי האמור באישום השני בדין יסודה, בהסתייגות אחת באשר להרשעת אי.די.בי. בביצוע העבירות הנ"ל. חברת אי.די.בי. אינה בנק וגם לא היה לה כל מנגנון ייעוץ או שיווק משלה. אכן, בנק דיסקונט קשור בטבורו
= 426 =
--- סוף עמוד 428 ---
לא.די.בי. ולא רק במנהליהם המשותפים (רפאל רקנאטי ואלי כהן). כמנהלי בנק דיסקונט, עברו מערערים אלה את העבירות הללו, אך מכאן ועד להרשעת אי.די.בי. במעשי התרמית רב המרחק. אין לומר על אי.די.בי. כי ביצעה את עבירת המירמה והתרמית מכוחה של שליחות על-פי דין, וכי יועצי בנק דיסקונט עשו את שעשו על-פי עצה הדרכה או ייעוץ מצד מנהלי אי.די.בי.. הם עשו את שעשו, כמוסבר לעיל, כדי לרצות את מעבידיהם שהם מנהלי בנק דיסקונט. לכאורה, אפשר היה לטעון בתמיהה – מה לי רפאל ואליהו כמנהלי דיסקונט ומה לי אותם כמנהלי אי.די.בי, שהרי היועצים ששיווקו גם את מניות אי.די.בי. פעלו מכוחם של אלה ובמצוותם. על-אף זאת, סבור אני שאין להרשיע תאגיד בפלילים על מעשה שנעשה על-ידי מנהליו מכוח סמכות אחרת שניתנה להם על-ידי תאגיד אחר, העומד בפני עצמו. לפיכך, נראה לי, כי ככל שמדובר באי.די.בי., יש לזכותה מהעבירות שיוחסו לה על-פי האישום השני.
בטרם אסיים דבריי בפרק זה, שדן, בין היתר, בהרשעת איינהורן ואודי רקנאטי.
רואה אני להגיב לטענה שהושמעה לפנינו מטעם כל אחד מהם, שאין להם יד בעבירות אלה, ולפיכך הרשעתם שגויה. אשר לאודי רקנאטי, נטען שהוא לא נטל חלק בהחלטות שנקבלו. אמנם הוא נמנה עם ההנהלה המצומצמת ושימש בתפקיד בכיר בבנק, אולם בהחלטות ובהנחיות לא לקח חלק. לכל היותר היה איש קשר לאביו רפאל, שהתגורר מרבית הזמן בארצות-הברית.
טענה זו איני יכול לקבל, שכן עומדת היא בסתירה לתשתית העובדתית המוכחת.
אודי השתתף בישיבות ההנהלה המצומצמת, והיה שותף ברמה זו או אחרת בקבלת ההחלטות. במסגרת תפקידו המוגדר וסמכויותיו עסק בתחום ניירות הערך, והרי זהו התחום הרגיש שבו עסקינן בפרק זה, והיועצים נשאו עיניהם וקיבלו הנחיות, דווקא דרך צינור זה, שהיה בשליטה מסוימת, ומכל מקום בטיפולו, של אודי. על-כן הטענה דינה להידחות, והרשעתו ראוי לה שתתקיים.
אשר לאיינוהרן, טענתו דומה, אך כשמדובר בו נשמעת הטענה מפי אחד הבכירים ביותר בבנק לאומי, יד ימינו של המנהל, הכול יכול, ארנסט יפת. במשך תקופה מסוימת תפקידו המוגדר היה בתחום שונה, אך גם אז היה מעורב בהחלטות. משנת 1982 ואילך היה מופקד על נושא הוויסות, ובמסגרת זו נטל חלק פעיל בפעולות ההדרכה וההנחיה ליועצים.