273. תמונת הדברים, כפי שהיא מצטיירת לפנינו, אין בה כדי לבסס את טענתה של התביעה כי רואה החשבון בבלי ידע על פעולת ההחלפות, ידיעה ב"גדול", באשר למכר שהוצג לפניו כמכר ללא התחייבות; אין בה די אף לצורך דרישת הכוונה לסייע, המהווה
--- סוף עמוד 446 ---
= 444 =
תנאי-בלעדיו-אין לצורך הרשעה בעבירה המיוחסת לו. לא זו אף זו. רואה החשבון בבלי הוא שיזם לצורך הרשעה בעבירה המיוחסת לו. לא זו אף זו. רואה החשבון בבלי הוא שיזם לראשונה מאז הוחל בוויסות את הכנסתו של ביאור 5(ה) לדו"ח השנתי, וכפי שעוד יפורט, הייתה זו יוזמה אחת מני רבות שנקט במרוצת הזמן, במסגרת תפקידו כמבקרו החיצוני של הבנק.
כפי שעולה מן האמור במסמכים מזמן אמת, היה מרבבלי, כרבים אחרים, מודע לתופעת הוויסות בכללותה ובשלבים מסוימים אף לסכנות הטמונות בה. כבר בשנת 1978 פנו רואי החשבון בשאלות להנהלת הבנק אשר לוויסות המניות. בפרוטוקול של ועדת הדירקטוריון לאשראים ביקורת ופיקוח מיום 24.10.78 (נ/154/ל) העלו רואי החשבון בבלי וחייקין שאלות והשגות בנושא הוויסות, והובטח להם על-ידי מר יפת כי התגובות להשגותיהם יימסרו בהקדם. ביום 21.6.79 שלח רואה החשבון בבלי מכתב למר יפת ובו התריע על סיכון מהותי שחברת הבת עלולה להיקלע אליו כתוצאה מהתנודות הניכרות במחירי שוק ניירות הערך ובהתחשב בכמויות הניכרות של ניירות ערך המוחזקות למסחר (ת/251). רואי החשבון פנו וחזרו ופנו להנהלת הבנק בנושא הוויסות. כך, למשל, במסמך מישיבת הדירקטוריון לענייני ביקורת (ת/373) הסבו רואי החשבון בבלי וחייקין תשומת לב לשאלות שמעורר הוויסות, או למשל מסמך (ת/233) מישיבת ועדת המאזן מיום 21.3.82 שם צוין כי "בין הנושאים שהוזכרו בתור נושאים שאין טעם לשעמם בהם את הועדה מחדש הוזכר נושא הויסות". ראה גם פרוטוקול מ-27.1.83 (ת/374) שלפיו "אין טעם לחזור על נאומי רואי-החשבון אשתקד, האוצר ובנק ישראל מודעים לכך שזה בחברת בת". וראה גם עדותו של מר ברמן ז"ל במשטרה (ת/120) שלפיה עד לשנת 1982 הסתפקו רואי החשבון בדיווח באשר להפחתת ההון בדו"חות הביקורת שנשלחו לדירקטוריון.
התמונה המצטיירת עד כה היא שרואי החשבון שאלו וחקרו את תופעת הוויסות אך מונה המצטיירת עד כה היא שרואי החשבון שאלו וחקרו את תופעת הוויסות אך נפטרו
ב"לך ושוב". בנוסף ניתנו להם מכתבי נוחות (COMFORT LETTER) מאת הדירקטורים (ראה אסמכתא 12 לאסמכתאות המערער) שבהם הצהירו האחרונים שאין שום דבר חריג או דבר שלא השתקף בדו"חות הכספיים.