הוראות סעיף 47 הנ"ל מעניקות לבית-המשפט סמכות לחייב עד להשיב תשובה מפלילה בסייגים הקבועים שם, ולכאורה נתונה סמכות זו גם לוועדת חקירה. ברם, נושא זה אינו דורש ליבון והכרעה בעניין הנדון כאן, ואותירנו על-כן לעת מצוא.
עם זאת, רואה אני להצביע בהקשר זה על כך שהוראות סעיף 14 לחוק אינן מדברות באפשרות לעשות שימוש בעדות כראיה, ב"הסכמת" העד.
ב. (1) מכוחו של סעיף 10 לחוק רשאי אפוא עד להימנע מלהשיב תשובה שיש בה כדי להפלילו, ובכך – מתקיימת, גם במסגרת פעילותה של ועדת חקירה, זכותו היסודית של כל אדם לחיסיון מפני הפללה עצמית.
(2) דא עקא, שעל-מנת לאפשר לוועדת חקירה למלא את תכלית הקמתה, צריך לאפשר לעד למסור עדות מפלילה – לאמור: לייתר את הצורך בעשיית שימוש בזכות האישית לחיסיון מפני הפללה עצמית – בלי שיהא עליו לעמוד על משמר ההנאה מזכותו זו. הדרך להשגתה של מטרה זו נמצאה בקביעת "חיסיון מכוח החוק" מפני "עשיית שימוש" בעדות הנמסרת לפני ועדת חקירה, כ"ראיה" במסגרתו של "הליך משפטי".
"חיסיון מכוח החוק" כאמור מצוי בהוראותיו של סעיף 14 לחוק, הקובע, למעשה, תריס מפני הפללה עצמית על-ידי הטלת איסור על עשיית שימוש ב"עדות" כראיה, ובדרך זו מובטחת זכותו של העד לחיסיון מפני הפללה עצמית, ללא צורך ב"מעורבות" מצדו בהקשר זה.
(3) לכאורה, סעיף 14 מייתר את הוראותיו של סעיף 10. ברם, נראה כי המחוקק קבע את שני הסעיפים האמורים זה לצדו של זה, מתוך מגמה ברורה שלא ליטול מן העד את זכותו האישית לחיסיון מפני הפללה עצמית; אך יחד עם זאת, לעודדו – על-ידי קביעת
--- סוף עמוד 465 ---
= 465 =
איסור לעשות שימוש בעדותו כראיה – שלא לעשות שימוש באותה זכות אישית, ולהסתפק ב"חיסיון", שמעניק לו החוק, מפני הפיכת עדותו ל"ראיה" לחובתו בדרך כלשהי.
ג. סעיף 14 לחוק קובע איסור לעשות "שימוש" בעדות שנמסרה לפני ועדת חקירה – או לפני מי שהוטל עליו לאסוף חומר, כאמור בסעיף 13 לחוק – כ"ראיה" בהליך משפטי ("חוץ ממשפט פלילי בשל מסירת אותה עדות"); ובדרך זו מוענקת לעד המשיב במהלך עדות תשובות מפלילות, הגנה מפני עשיית שימוש בתשובות אלו כראיה לחובתו בהליך משפטי מאוחר. בעת חקיקתו של סעיף 14 טרם נחקק סעיף 10א לפקודה, ועל-כן קרוב לוודאי שבשעתו התכוון המחוקק לקבוע אך ורק "חיסיון" אישי לעד עצמו. ברם, משנחקק סעיף 10א הנ"ל, נראה כי לנוכח לשונו הכללית של סעיף 14, תהווה הוראתו מחסום גם מפני עשיית שימוש ב"עדות" – בתור שכזאת – כראיה לחובתם של אחרים.