התרחיש הצפוי
25. הטענה בדבר הצורך בכימוי ההפסדים הינה ניסיון לטשטש ולהבליע את מה שעתיד היה להתרחש עם הפסקה חד-צדדית של מדיניות הוויסות וללא סיוע ממשלתי.
מקובלים עליי דבריה של השופטת קמא (עמ' 424) האומרת: "הנסיון לגמד את מימדי
--- סוף עמוד 484 ---
= 484 =
המשבר הצפוי ללא עזרה ממשלתית ל'עמודות' מלאות של הון עצמי מול הפסדים 'מכומתים' לא יצלח".
התרחיש הקשה שצפוי היה להתרחש הינו חמור ביותר, והיו טמונים בו זרעי פורענות שהיו מובילים לאי-יכולת הבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם. הטענה כי לא כומת ערך נכסי הבנקים שיכלו הימכר ולאזן את הפסד הוויסות, פירכתה בה. לא יעלה על הדעת שתאגיד בנקאי ימכור את נכסיו לשם עמידה בהתחייבויותיו כשנכסים אלה עצמם חיוניים לשם יצירת תדמית סולידית ויציבה לבנק. ברי לכול, שמכירה כזו מעידה על פרפורי גסיסה של בנק ומקימה עליו את המפקידים בו ואת בעלי מניותיו.
26. המשקל הראייתי הנכבד שנתנה השופטת קמא לדברי ראשי המשק והבנקאות שנאמרו בזמן אמת היה מוצדק. אמירות קשות מפי ראשי הבנקים, שהובאו על-ידיה בפסק-הדין, מבססות בדרך שאיננה משתמעת לשתי פנים את ההסתברות המשמעותית לפגיעה באינטרס המוגן על-ידי הסעיף הנדון. כך גם אמירות מפי ראשי הרשויות שידיעתם נבעה בעיקר מפיהם של המערערים. האמירות שנאמרו בזמן אמת, והמפוזרות לאורך פסק-דינה של השופטת קמא, יצאו מפי אלה הנחשבים כמומחים הרציניים ביותר בתחום הבנקאות והכספים. אלה מבססות בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים את ההסתברות הגבוהה ליצירת הפוטנציאל הממשי של פגיעה. מדובר בביטויים כמו:
"ירידות מאוד חריפות", "ריצה אל הבנקים, בריחת פת"חים והשפעה גם על חו"ל", "קטסטרופה מוחלטת גם בארץ, גם בחו"ל", "יסקלו אותנו באבנים", "מה שהולך להיות פה בחודשים הקרובים זה חמור מאוד, איש לא יעצור זאת", "יש כאן בעיה עליה אין כבר שליטה בבחינת ירידה מסוס דוהר", ועוד כהנה וכהנה. כל אלה, בצירוף העובדות שנתגלו מתוך חומר הראיות העומדות מאחורי אמירות אלה, מצביעות על המצב לאשורו ועל מודעותם הברורה של המערערים לטיב מעשיהם, לנסיבותיהם, למהותם ולפוטנציאל הנזק העצום הגלום בהם. התחזית האפוקליפטית הצפויה כתוצאה מהפסקת הוויסות, תוך התרעת המערערים מפני הפסקה מיידית שלו, מעוגנת בהבנת המצב והסכנות הטמונות בו, לאשורם. כל אלה מצטרפים יחד להשלמת מעגל הוכחת רכיבי העבירה לפי סעיף 14ב(א).
27. אם לא די בכך, באות העבירות האחרות שבהן הורשעו המערערים ושהרשעתם בהן מאושרת על-ידינו ומוסיפות נדבך לניגוח ההגנה. עבירות אלה הן: תרמית בקשר לניירות ערך – עבירה לפי סעיף 54(א) לחוק ניירות ערך, עבירת הטעיית לקוח – עבירה לפי סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ועבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד – עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין.