--- סוף עמוד 307 ---
עוד בפרטי האירוע, ותהיה זו דווקא משאלתם לאשר את עדותם לפני ועדת החקירה, כהודעת אמת. מדוע תישלל מהם אפשרות זו, שתחסוך מהם זמן ואי-נעימות? אפשר אפילו שגם מי שנפתחה נגדו חקירה בעקבות מסקנות ועדת החקירה יבקש לאמץ את עדותו לפני הוועדה משום שלסברתו דווקא בדבריו בעדות יש כדי לטהר את שמו, להיטיב עמו ולתרום לזיכויו. משזו היא משאלת הנאשם עצמו, המעוניין במקרים מסוימים להפנות אל עדותו בוועדה או לפני אוספי החומר, אינני רואה כל סיבה מדוע לא להיענות לבקשתו.הנה כי כן, כעיקרון אין טעם ואין היגיון בשלילה החלטית של האפשרות לוותר על "החיסיון" שבסעיף 14 לחוק..83שאלה אחרת היא מי הוא זה שצריך לוותר על הזכות - האם די בכך שמוסר העדות, שאינו עומד לדין, יוותר על "החיסיון", או שדרוש להסרת "החיסיון" גם ויתור מצד הנאשם עצמו? סעיף 14, הנוקט את הלשון הכללית "עדות", בא להגן על מוסר העדות, בין שמדובר בעד, בחשוד או בנאשם. מסעיפי חיסיון אחרים המצויים בפקודת הראיות [נוסח חדש] (סעיפים 44-52) ניתן ללמוד שמי שהחיסיון ניתן לטובתו, יכול לוותר עליו. משכך, מוסר העדות, הוא ולא אחר, יכול ברצותו בכך לוותר על החיסיון שאינו מעוניין בו. אין לקבל את שנטען לפנינו כי על חיסיון כזה אין לוותר כלל, או שלפחות ויתור כזה יהא מותנה גם בוויתור של הנאשם בנוסף לוויתורו של העד. אינני רואה כל צורך בכך. הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית היא זכותו של הפרט שעלול להיפגע כתוצאה מדבריו שלו, אך אין אדם זכאי לכך שההגנה תורחב באופן שתעניק חיסיון גם בנוגע לדברים שהשמיע עד משום שאלה עלולים אולי להפליל את הנאשם. בדרך זו משפיע הנאשם על הכמות, התוכן וההיקף של המידע שנמסר למשטרה או לתביעה, מידע שמלכתחילה אינו תלוי בו, וממילא ניתן להשיגו בדרך הארוכה של תשאול העד מחדש. אין הנאשם צריך "לזכות מן ההפקר" ואין הוא יכול לפרוס את כנפי החיסיון על כל עדות שיש בה כדי להפלילו.לפיכך, אין ניעה שנחקר יאמץ עדות שמסר לפני ועדת חקירה. "אינקורפורציה" בחקירה הופכת את העדות מעדות לפני ועדת החקירה לעדות במשטרה. משמצויה הודעה כזו בחומר הראיות שהתגבש בחקירה במשטרה, רשאית התביעה לעשות שימוש בה במהלך הדיון המשפטי בבית המשפט, אין כל פסול בהגשתה כראיה, ובלבד שהנחקר שמסר את ההודעה שאומצה היה מודע לכך שבמתן הסכמתו הופכת עדותו לראיה קבילה בביתמשפט. כיצד יהא מודע לכך? חובת ההפניה לזכותו .84כשם שמוטלת חובה על החוקר המשטרתי להזהיר חשוד על דבר זכותו שלא לומר דבר העלול להפלילו, מוטלת על חוקר המשטרה אף החובה להעמיד את מוסר העדות על זכותו שעדותו לא תשמש כראיה בהליך המשפטי מכוח סעיף 14 לחוק ועדות חקירה. משהעלה דין-וחשבון של ועדת החקירה חשד שאדם פלוני עבר עבירה והוחלט להעמידו