--- סוף עמוד 342 ---
עולה מעדותו בהקשר זה, כי מדיניות בנק ישראל הייתה להכביד על ביצוע הוויסות על-ידי הבנקים, אך לא הייתה כוונה לעשות להפסקת הוויסות באורח חד-צדדי (דבר הנתון לסמכויותיהם של בנק ישראל ושל משרד האוצר). לדבריו, אילו היו הבנקים מוכנים להסדר שיביא להפסקת הוויסות, הם היו יושבים ביחד ומגבשים תכנית. אולם את הפסקת הוויסות בצורה חד-צדדית הוא לא היה מוכן ליזום, שכן, כפי שהסביר בעבר, המשמעות של הפסקת ויסות כזו למשק הייתה חמורה ביותר. בכך לא רצה, כשם שרצה למנוע כל הפרעה לגיבוש משטר מוניטרי חדש שתוכנן אותה עת..138ביום 15.3.83התקיימה ישיבה של הוועדה המייעצת של בנק ישראל בהשתתפות נציגי הבנקים שהם חברי הוועדה ובהשתתפותם של הבכירים בבנק ישראל ונגיד בנק ישראל. הדיון נסב על שיעורי הנזילות של הבנקים ועל ההלוואות המוניטריות. במהלך הדיון קבלו נציגי הבנקים מר יפת ומר גזית על יחסו של בנק ישראל לבנקים. לדבריהם, הבנקים ממלאים את חובותיהם כלפי בנק ישראל באופן מלא, ואילו בנק ישראל דוחף אותם למצבים המחייבים ניהול לא תקין. על כך הגיב הנגיד לאמור:"אולי קרה דבר שלא תלוי בבנק ישראל. אנו פעלנו לצמצם את המעורבות שלנו בנעשה בבנקים. האינטרס שלנו כמו של הבנקים הוא לצמצם את האינפלציה".בהמשך מוסיף הנגיד ואומר:"כשהמדד עולה ב-% 20ואנו מאפשרים לבנקים עליה של %30, אני מוטרד מזה שהבנקים מבקשים עליה נוספת" (נ/5פ)..139בהתכתבות שהייתה בין המפקחת על הבנקים באותה שנה לבין הנגיד (התכתבות שצוינה כסודית) כותב הנגיד למפקחת ביום 17.5.83כדלהלן:"ויסות מניות הבנקים היא תופעה שהתפתחה בתקופת כהונתו של מר עודד מסר כמפקח על הבנקים. לתופעה זו ניתן עידוד פסיבי, לפחות, עד שהגיע לתקופה הנוכחית בשנים האחרונות. ובשנת 1982היה משקלן הכמותי והאיכותי של מניות הבנקים בשוק ההון כה גדול, עד שכל צעד לא זהיר בתחום זה יכול היה לסכן את השוק כולו, על ההשלכות הנלוות לכך... כדי שניתן יהיה לטפל בנושא בשיתוף שר האוצר והגורמים המוסמכים בשוק ההון אני מציע שתכינו הצעה אופרטיבית שתביא להקטנת או לביטול הויסות" (נ/84ל; ההדגשה שלי - ד' ל').על תוכנו של מכתב זה נחקר הנגיד מנדלבאום בבית המשפט (עמ' 6131, 6132), ובתשובה לשאלה הוא מאשר כי, כפי שכתב במכתב הנ"ל, לתופעת הוויסות ניתן עידוד פאסיבי לפחות. כשנתבקש להבהיר למה הוא מתכוון בעידוד פאסיבי, הוא השיב את הדברים הבאים: