--- סוף עמוד 341 ---
על-כן, לא אסתפק במה שהבאתי מתוך הכרעת הדין, אלא ארחיב בתיאור הדברים מתוך התייחסות למסמכים השונים המונחים לפנינו. עושה אני כן לא רק משום שלדעתי נדרשת ההתייחסות הפרטנית לעובדות כדי שניתן יהיה לראות את התמונה הכוללת במלוא עומקה, אלא, ואולי בעיקר, משום שכמה מהמסקנות של השופטת המלומדת בדרגה הראשונה הנשענות על העובדות, אינן מקובלות עליי..137ביום 25.1.83התקיים דיון בכנסת על תקציב המדינה לשנת .1983בדיון זה נשא דברים שר האוצר מר אידור, והוא השיב להערות ולהשגות שהשמיעו חברי הכנסת. החשוב לענייננו הוא בהתייחסות של שר האוצר לבורסה ולמערכת הבנקאית, ואצטט מתוך דבריו כדלהלן:"אנחנו רואים במוסד הבורסה יסוד חשוב במשק, ומשק מודרני כמו המשק הישראלי זקוק לבורסה המתפקדת כהלכה... הבורסה הוכיחה את עצמה כמכשיר חשוב לגיוס השקעות במשק, היא צריכה להמשיך ולמלא תפקיד כזה. מדיניותנו הברורה היא לקיימה ולקדמה בתפקיד זה. כך פעלנו בעבר וכך נפעל גם בעתיד. אין האוצר יכול, ... ואיננו מתכוון, ענינית, להוציא מכספי תקציב המדינה בדרך כל שהיא לצורך תמיכה בשערים של מניות ספקולטיביות בתוך הבורסה, אולם האוצר רואה כתפקידו להגן על מוסד הבורסה כמכשיר של מדיניות והכוונה העומד לרשות המשק כדי להשיג את עידוד ההשקעות...".ובתגובה לקריאת ביניים של אחד מחברי הכנסת כי עניין לנו בממשלה לא יצרנית אלא בממשלת בורסה, משיב שר האוצר לאמור:"... מאחורי שוק ההון עומדת בנקאות איתנה הפועלת במסגרת יציבה ומבוקרת על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר, לכן אין שום חשש לפזיזות ולתגובות בלתי שקולות" (ההדגשה שלי - ד' ל').בין יתר הפעולות אשר סייעו בידי הבנקים לקדם את מדיניות הוויסות היה גם גיוס הון בחו"ל ויבואו לארץ לצורך הוויסות. הדברים משתמעים מהתכתבות שהתקיימה בין בנק דיסקונט לנגיד בנק ישראל בחודש פברואר 1983(נ/224), וכן מהתכתבות בין המפקחת על הבנקים הגב' מאור לבין בנק לאומי (נ/191ל), וכן מתוך עדותו של נגיד בנק ישראל מר מנדלבאום בבית המשפט לאמור:"הסיבה שאנחנו לא הפסקנו את יבוא ההון הזה, יבוא ההון לצורך הויסות... לא מכיוון שמשמעות הפסקת יבוא ההון לצורך ויסות היה הפסקת הויסות בצורה לא מתוכננת, וזה כמובן היה מחוץ לתוכניות שלנו באותה עת. באותה עת דנו במשטר מוניטרי שהיה מחוייב המציאות ואמרתי אם מתחייבים לא להפריע לי במדיניות המוניטרית בצורה אחרת, אני אקבל את זה למרות זה שבאותו זמן לא חליטים על הפסקת הויסות, זו פרשה בפני עצמה" (עמ' 6195, 6196; ההדגשות שלי - ד' ל').