במסגרת הגישה החישובית יש לבחון מהו השכר שהיה משולם לעובד, לו הועסק כעובד, על מנת לבחון האם התמורה הקבלנית ששולמה לו גילמה גם תמורה מספקת בגין זכויות סוציאליות. בע"ע (ארצי) 55425-09-11 גוטמן - שיכון ובינוי אחזקות בע"מ, [פורסם בנבו], 5.9.17, נקבעו בעניין זה הדברים הבאים:
"כאשר כחלק בלתי נפרד מהבחינה החישובית הנעשית יש לבחון את תום ליבם של הצדדים ואת כדאיות ההתקשרות כמו גם את השכר המקובל במשק ואצל המעסיק הספציפי לגבי עובד שכיר בתפקיד המקביל לתפקיד התובע."
(ההדגשה הוספה- ד.ו.).
45. התובעות ביקשו לקבל את תביעתן על יסוד הגישה ההרתעתית וטענו שהנתבעת נהגה עימן בחוסר תום לב. כפי שפורט לעיל (סעיף 23 לפסק הדין), דעתנו בעניין זה שונה. לא מצאנו כי הנתבעת פעלה עם התובעות בחוסר תום לב.
בנסיבות אלה, יש לבחון את התמורה ששולמה לתובעת בפועל, ביחס לתמורה המקובלת אצל הנתבעת, ביחס למקובל בענף וביחס לכלל המשק.
46. כאמור, לטענת הנתבעת, התמורה ששולמה לתובעות היתה גבוהה ובהתאם לשכר המקובל בתחום, בתפקידים דומים. התמורה גילמה גם זכויות סוציאליות.
הנתבעת הציגה חוות דעת מפורטת שנערכה על ידי מר אילן לוין, שכיהן בעבר כממונה על השכר במשרד האוצר. לוין שימש כיועץ לוועדת לנדס שדנה בשידור הציבורי בישראל, ובמסגרת זו היה אמון על סוגיית שכר העובדים. במסגרת דו"ח לנדס נערכו השוואות בין שכר העובדים ברשות השידור לבין שכר העובדים בתאגיד השידור הציבורי החדש. במהלך הדיון בבית הדין, הוגשו הדוחות הרלוונטיים של הוועדה (דו"ח ביניים - ינואר 2014, דו"ח שלב ב' המלצות ותכנית עסקית, אשר הוגש לוועדה לבחינת המתווה העתידי לשידור הציבורי בישראל, פברואר 2014 (להלן – דו"ח ב').
מעבר לכך, הוצגו כלל החשבוניות שהנפיקו התובעות, ובהן פורטה התמורה ששולמה להן בפועל, כפי שפורט בהרחבה לעיל.
התובעות גם העידו בנושא התמורה ששולמה להן על ידי מעסיקים קודמים וכן לגבי היקף השתכרותן לאחר סיום עבודתן, אם כי בעניין זה לא הציגו התובעות מסמכים רלוונטיים.
47. כפי שיפורט להלן, חוות דעתו של לוין היתה מפורטת, בחוות הדעת ישנה התייחסות לשכר המקובל ביחס לתפקיד שביצעה כל אחת מהתובעות וכן עלות הזכויות הסוציאליות הנלוות, בהתאם למקובל במשק (שוק פרטי).
לוין הסביר כי סגירת רשות השידור ופתיחת התאגיד נועדו, בין היתר, לצמצם בעלויות שכר, שברשות השידור היו גבוהות יחסית. לוין שייעץ לוועדה בנושא שכר העובדים, נדרש להתייחס לעלויות השכר ברשות השידור ולעלויות השכר המתאימות, במסגרת התאגיד העתידי, וזאת מתוך מטרה לצמצם בעלויות שכר, תוך לקיחת עלויות השכר המקובלות בתחום.
לוין העיד כי בוועדה ישבו גורמים שונים מתחום התקשורת המסחרית - מנכ"ל חברת הוט, מר רם בלינקוב, וגורמים נוספים מערוץ 2, שכן נושא השכר היה נושא מורכב שהצריך התייחסותם של גורמים שונים בתעשייה (עמוד 51 שורות 8-25).
לוין הבהיר שלצורך עריכת הדו"ח וקביעת השכר הרלוונטי כמפורט בדו"ח לנדס (ר' לדוגמה עמוד 67 לדוח של ב' - המלצות ותכנית עסקית), הוא נעזר בחברות סקרים טאסק, סקרי שכר, וכן בניסיון מעשי של חברי הצוות, הפועלים בתחום התקשורת.
במסגרת חקירתו הנגדית, לוין נשאל אם נושא שכרם של עובדי רשתות זרות קיבל ביטוי בדו"ח והבהיר כי ככל שעובדי רשתות זרות העסיקו עובדים ישראלים באמצעות חברות ישראליות, שכרם נלקח בחשבון במסגרת חישוב השכר הראוי, שפורט במסגרת הדו"ח. לוין הוסיף כי לדעתו, החברות הזרות משלמות לעובדים ישראליים בהתאם לעלויות המחיה בארץ (עמוד 54 שורות 1-22).
בדו"ח הביניים פורטו עלויות שכרם של עובדים ברשות השידור (עמודים 158-159) והשכר המוצע (עמודים 172-173). בדו"ח ב' שפורסם חודש לאחר מכן, וכולל המלצות אופרטיביות ותכנית עסקית, פורט שכר רצוי ומקובל בתחום, אותו מוצע ליישם בתאגיד השידור הציבורי (עמודים 67-68 לדו"ח שלב ב'). יצוין כי בדו"ח ב' ישנה התייחסות לכך ש"פרופיל העובדים בשידור ציבורי בכל העולם הינו של עובדים וותיקים ומנוסים יותר שנדרשת יציבות תעסוקתית ואופק קריירה בהעסקתם. במסגרת זו חושבו רמות השכר הממוצעות בשידור הציבורי כמפורט להלן..".
כך שהשכר המקובל ברשתות שידור ציבוריות, נלקח אף הוא בחשבון, בהתאם לסקרים שנערכו "בארגונים דומים וכן ניתוח השוואתי של רמות השכר ברשות השידור" (עמוד 67 לדוח ב').
כמו כן בוועדה נסקרו גופי שידור ציבוריים זרם מרחבי העולם כגון BBC באנגליה וגופים נוספים. ההתייחסות לכלי התקשורת הזרים לא נגעה לנושא השכר באופן פרטני (לפי כל תפקיד ותפקיד בענף התקשורת). עם זאת, מהדו"ח עולה כי גופי השידור הציבוריים בעולם עברו קיצוצים תקציביים (ר' דו"ח ביניים מעמוד 185 ואילך, עדות לוין בעמוד 53 שורות שורות 18-21).
כמו כן, כאמור במסגרת דוח ב' הובהר כי קיים דמיון בפרופיל המועסקים ברשתות שידור ציבוריות, בכל העולם.
לוין עומת עם העובדה שהנתונים בדבר שכר העובדים ברשות השידור ובתאגיד הציבורי מוגבלים, שכן הם כפופים לחוק יסודות התקציב, אולם הבהיר כי בעבודות הנחוצות למשק, קביעת השכר הראוי נקבעת בהתאם לשכר השוק בתפקידים מקבילים (עמוד 54 שורה 23 עד עמוד 55 שורה 12).
לוין הבהיר כי השכר ההשוואתי לא התייחס לעובד ספציפי, אלא נעשה תוך מיצוע - נתוני השתכרות מנתוני הוועדה וכן בשלטון המקומי (לגבי תפקיד ארכיבאי, בהתייחס למייזל) ובהתאם נערך מיצוע. אשר לוותקן של התובעות, לא היתה התייחסות ספציפית לוותק שצברו התובעות, עם זאת לוין טען כי הוותק הממוצע בגופים הציבוריים עולה על הוותק של התובעות אצל הנתבעת (עמוד 55 שורות 13-33, סעיף 4.9 לחוות הדעת).
לוין העיד כי בתחשיב שערך שיעור דמי חופשה וההפרשות הפנסיוניות חושבו בהתאם למגזר הפרטי ולא במגזר הציבורי וכן לא חושב רכיב פדיון ימי מחלה (עמוד 56 שורה 28 עד עמוד 57 שורה 11).
כמו כן, לוין לא בחן את שכר העובדים בגופי תקשורת זרים הפועלים בישראל. לוין העיד כי ישנם מעט גופי תקשורת כאלו ובכל מקרה, השכר מותאם לרמת השכר בארץ. התובעות הציגו בפניו רשימת גופי תקשורת הפועלים בישראל (ת/1).
בהקשר זה טענה הנתבעת בסיכומיה כי בכל מקרה, אין לה כל מידע באשר לשכר המשולם ברשתות מתחרות הפועלות בישראל או על ידי רשתות זרות, ובכל מקרה מדובר במידע המוגן תחת הגנת הפרטיות ומהווה סוד מסחרי והוא אינו מצוי בידיעתה.
מעבר לכך וכפי שצוין לעיל, לוין העיד שעובדי תקשורת המקבלים שכר בישראל כעובדים נכללו במסגרת סקר השוק שנערך.