ממד של אמינות לרשוּם בתדפיס זה סיפקה העובדה כי לתובע לא הייתה, לפי עדותו, כל נגיעה לַתּוכנה, שבאמצעותה נעשה הרישום ולהזנתם בה של נתונים. על זאת אמון היה הנתבע לבדו, והתוכנה הותקנה במחשבו האישי בלבד. "אני בחיים שלי לא הזנתי לתוכנ[ה] נתונים על העסק", העיד התובע, "אבא שלי הזין כל הזמן את הנתונים, זה היה הרי האֵמון שלי שצברתי באבא שלי. אני מבחינתי אין מצב שהייתי רושם את הדברים האלה. [התוכנה] הייתה מותקנת אצל[ו] במחשב. לא בעסק, במחשב הפרטי שלו" (פרוטוקול, בעמ' 22, ש' 27-16).
אמו של התובע, גב' ניצה במרגי, אישרה בעדותה כי כסף, שקיבל ממנה התובע, הוא השקיע בבית-העסק. "העסק נקלע לקשיים מבחינת ייצור", היא הצהירה, "קובי [התובע] אמר לי שהם זקוקים למכונות הדפסה בדחיפות, ואני הצעתי את עזרתי לקובי. בבעלותי דירה נוספת בקומה מעליי אותה אני משכירה. הצעתי לקובי שישפץ את הדירה על מנת שתהיה ראויה למגורים וישכיר אותה, [ו]באמצעות הכסף שיקבל עבור דמי השכירות יממן קניית המכונות. בפועל קובי לקח הלוואה לרכישת המכונות ואת החזר ההלוואה שילם באמצעות דמי השכירות של הדירה" (פסקאות 7-6 לתצהיר-עדותה הראשית). בייחוד מחקירתה הנגדית נהיר היה כי בסכסוך המשפחתי שנתגלע נטתה עדה זו, באורח ברור, לצדו של בנה התובע. היא יצאה נגד גרושה, הנתבע. אך דבר זה, לבדו, אין די בו לנטילה ממהימנות-עדותה. השאלות בחקירה הנגדית לא חילצו מן העדה הזו מאום שוֹנה ממה שעליו הצהירה. העדות תמכה, אפוא, בגרסתו של התובע. עוד הוצג הסכם בכתב בין העדה הזו לבין התובע, מיום 6.4.2014, ובו נקבע כי דמי-השכירות מן הדירה יימסרו לתובע "לעזרה עבור הקמת עסק בשם 'פרינטקס'" (הנספח השני לתצהירה של העדה).
9. אפילו, שבחלק מן התקופה ניפק בית-העסק לתובע תלוש-משכורת, לא לימד הדבר, לדעתי, על היותו עובד-שכיר. התובע העיד:
"לא התנהל[נ]ו בקטע של משכורות. [בשלב מסוים קיבלתי] תלוש משכורת של 5,750 [ש'ח] ברוטו. לא נכון [שהפסקתי למשוך כספים], זה לא קשור בכלל. תלושי השכר לא היו קשורים, זה לא אומר שום דבר. אף פעם לא היה לי דיבור עם [הנתבע,] שאם הוא הוציא לי תלוש [שכר] אני לא יכול לבקש כסף [מהקופה]" (פרוטוקול, בעמ' 21, ש' 31-18; עמ' 22, ש' 3-1).
ראיה טובה לדבָר מצויה באותו תדפיס של הוצאות והכנסות, שממנו הובא לעיל. בטור-ההוצאות מופיעה לא רק השורה "קובי משכורת", בהתייחס לתובע, כי אם גם "ברוך משכורת" והכוונה היא לנתבע (למשל, בעמ' 18 לתדפיס). אילו העיד תשלום של משכורת על מקבלוֹ כי הוא עובד שכיר בבית-העסק, על כורחך נמצאת קובע כי הנתבע אף הוא היה עובד-שכיר. אין זה נכון.