זה המקום להטעים כי עדותו של התובע הותירה בי רושם של עדות מהימנה. דבריו היו כנים. ניכר בו כי אין הוא מבקש לבְדות מלבו עובדות ונתונים. נהיר היה כי הדברים הם בנפשו. הוא סבר, באמת ובתמים, כי נעשה לו עוול. הוא העיד בהתרגשות רבה; לפרקים אפילו התייפח. הוא הפנה אצבע מאשימה אל עבר עצמו, כשלא מצא לרגע את ידיו ורגליו בחומר-הראיות: "כל כך הרבה קראתי את זה ופתאום נהיה לי [חישכון – בלקאאוט]. אני ממש מתנצל. למה לא הבאתי את [העותק] שלי, הכול סימנתי עם מרקרים, איזה סתוּם אני" (פרוטוקול, בעמ' 32, ש' 31-17; עמ' 33, ש' 27-1). והוסיף: "כבוד השופט, אני חיכיתי לרגע הזה להגיד לך... אני חיכיתי למשפט הזה" (שם, מעמ' 35, ש' 26).
ממצא זה של מהימנות, ואותו לא ניתן היה לגבש קודם לשמיעתה של חקירתו הנגדית של התובע, גזר את ההבדל בין תוצאתו של ההליך, כמפורט לסופו של פסק-דין זה, לבין הספֵק שהעלה בית-המשפט, בשלבים של קדם-המשפט, לגבי כוחו של התובע להוכיח את תביעתו. מתן-אמון בגרסת-התובע, גם אם לא היה בו לגשר על פערים במישור-הראיות, תרם לכוח לקבל כמהימנוֹת חלק מאלו.
8. ההתחשבנות השוטפת בין הצדדים, כך העיד התובע, נוהלה באמצעותה של תוכנה ושמה "Money Manager My". תדפיס מן התוכנה הזו צירף התובע בנספח הראשון לתצהירו. פורטו בו, שורה אחר שורה לאורכם של קרוב למאה עמודים, סכומי-הכסף אשר נכנסו לקופתו של בית-העסק ואלה שהוצאו. הרישום היה מפורט מאד. הוא התייחס לכל הכנסה ולכל הוצאה, קטנה כגדולה, בציון שמו של המעורב בה. חקירתו הנגדית של התובע לא ערערה את מהימנות-תוכנו של מסמך זה. ממילא לא הניח הנתבע כל בסיס למסקנה כי המסמך הזה איננו נכון או כי לא שיקף את מכלול-ההכנסות וההוצאות שתועדו באמצעותו.
ברישום הזה נמנו הסכומים, שהתובע העיד כי הוא השקיע בבית-העסק, כמו גם אלה שמשך לכיסו. השקעה חודשית של דמי-השכירות מן הדירה ברחוב אנצו סירני בחולון, שכאמור קיבל התובע מאִמו, הופיעה בתדפיס הזה לא פחות מ-11 פעמים, בעשרה לכל חודש תחת השם: "קובי סירני" (עמ' 28, 32, 36, 41, 44, 49, 54, 58, 64, 69 ו-75 לתדפיס). שורות נוספות בטור-ההכנסות תיעדו כספים אחרים, שהפקיד התובע בקופתו של בית-העסק ונרשמו בציון שמו. כך, לדוגמה, בינואר 2014 נרשם סכום-כסף, שהוכנס לבית-העסק, תחת "קובי הלוואת בעלים" (עמ' 18). באפריל 2014 נרשם חלקו של התובע בהלוואה נוספת, שנטלו השותפים לטובתו של בית-העסק, מיד בסמוך לרישום דומה בענינו של הנתבע (עמ' 27 לתדפיס). הֶחזר-חלקו של התובע בהלוואה הזו הופיע גם הוא, פרוּשׂ על פני שנה ("קובי פירעון הלואה"; "קובי הלואה" או פשוט: "קובי"; עמ' 32, 36, 40, 45, 49, 53, 58, 64, 68, 75, 86 ו-96). באופן דומה נרשמו הכספים שמשך התובע מן הקופה ("קובי משיכה" או "קובי"; עמ' 28, 34, 38, 41, 45, 49, 55, 59, 63, 69, 75, 83, 88, 93, 96 ו-97 לתדפיס).