21. בסיכומי בא כוח התובעת נטען כי בסיכומיה זנחה הנתבעת חלק מטענותיה, וחלף זאת העלתה טענות חדשות שהינן בגדר הרחבת חזית, ברם כלל טענותיה אין כוחן יפה על מנת לפגוע בזכותה הקניינית של התובעת בשטר, וזאת משעניין הבטוחות שצוין בהסכמי ההלוואה יסודו בטעות הקלדה, ובכל מקרה אין הנתבעת יכולה להיתלות בו שכן היא העידה כי כלל לא ידעה כשחתמה על הסכמי ההלוואה על קיומה של בטוחה כלשהי כאמור, ומשאף לא הונח כל יסוד לטענה כי התובעת הייתה אמורה לפקח על האופן בו ניהל עו"ד טורקלטאוב את חשבון הנאמנות, ובכל מקרה, הטענות כלפי עו"ד טורקלטאוב, כמי שכלל אינו צד לדיון שבפניי, אין מקומן כאן.
דיון והכרעה:
פותחין בכבודו של עיקרון תום הלב:
22. עיקרון תום הלב, עולם המשפט האזרחי כולו הוא אכסניה שלו. זאת מש"אין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה; נשמה זו תימצא למערכת המשפט בדמותן ובצלמן של נורמות ערכיות שונות, שיסודן בעקרון העל של עשיית הישר והטוב, ועקרון תום הלב אחד החשובים והמיוחדים שבנורמות ערכיות אלה" [ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי [פורסם בנבו] (2012)], ומש"חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב. עליו לפעול כאדם סביר והוגן בנסיבות המיוחדות של המקרה" [בש"א 2236/06 חממי נ' אוחיון (2006)].
ציווי תום הלב לא רק ש"לית אתר דפנוי הימנו" [אין מקום שפנוי ממנו, תקוני הזוהר, תיקונא חמשין ושבע], אלא שכאשר הוא מחולל, פועל החילול כמעין "רדיקל חופשי" המסוגל ליצור תגובות כימיות שבכוחן לשנות לחלוטין את התוצאה המשפטית.
23. כבר נקבע כי ככל זכות, גם הזכות השטרית צריכה להיות מופעלת בתום-לב. בהפעלתה יש לקיים את אמות-המידה של מוסר חברתי וצדק הראויים לחול ביחסים הבין-אישיים בישראל. [ראו רע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט פ"ד נג (4) 804 – להלן – "פרשת ליברמן"]
יש חדש תחת השטר - בתווך שבין השטר לעסקת היסוד:
24. קדמוני המשפט כינו את תורת השטרות "המתמטיקה של המשפט". עטרה נושנה זו נצרפה מכך שהתביעה השטרית מתנהלת בתחומיה של מטריצה סגורה שרכיביה מופעלים על ידי כללים ברורים, המעגנים גם חזקות ייחודיות ונטלים ייעודיים. המבנה היציב והמבוצר משמר את התכלית של השטר ככלי משפטי יעיל ונוח להעברת כספים, המקל על חיי המסחר והכלכלה, שכן אותם כללים מייתרים את הצורך לערוך בירורים שונים בקשר למקורו של המסמך או לזכויות שיש בו לאחרים. חוסן זה הנגזר מאופיו העצמאי החפצי של החיוב השיטרי מעניק לו מעמד של "כמעט שווה כסף", ומאפשר לשטר להיות לא רק אמצעי תשלום אלא אף בטוחה לתשלום, שכן אם החוב לא ייפרע במועדו, הרי שניתן להיפרע במישרין מהשטר. [ראו, ע"א 193/60 יעקובי נ' גילצר ואח', פ"ד טו 855, ע"א 359/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב פ"ד לז(3) 830, ר"ע 22/852 ס.ט.ס אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ, פ"ד לט(2) 565, ע"א 4085/07 אוזן ואח' נ' תבל נכסים והשקעות י.מ ( 1994) בע"מ, פ"ד סג (3) 1, ע"א 1794/09 אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ נ' דוד אפל (2010)].