טענות הצדדים בערעור
- המדינה סבורה כי די היה בראיות הנסיבתיות שהוצגו בבית הדין האזורי כדי להוכיח שהמשיבה העסיקה את העובדים באתר, וכי לא היה מקום לזקוף לחובתה את אי העדתו של מר חג'ג'. המדינה מפרטת את הראיות הנסיבתיות שהוכחו, והמקימות, לשיטתה, את החזקה העובדתית: שניים מהעובדים שנמצאו עובדים באתר נשאו היתרי העסקה על שם המשיבה; במקום נמצא טרקטור על שם המשיבה; מר מאיר העיד כי הוא, בשם חברת סולומון, חתם עם המשיבה על הסכם לביצוע עבודות פיתוח באתר; מהמסמך עולה כי בחודש אוקטובר 2004 היתה המשיבה בשלבי ביצוע של עבודות פיתוח באתר, לרבות עבודות של "ריצוף, מצע, אבני שפה ואבני גן..." וכן "ריצוף אבן משתלבת...". מראיות אלה, כך נטען, עולה מעבר לספק סביר כי המשיבה היא שהעסיקה את העובדים באתר, ומשהוכח כי העסקתם של אלה היתה טעונה היתר וזה לא ניתן, הרי שהוכח ביצוע העבירה המיוחסת למשיבה בכתב האישום. מוסיפה המדינה כי בית הדין לא נתן משקל לשתיקת המשיבים, המהווה חיזוק למשקל ראיות התביעה.
- המשיבים מצדם טוענים כי אין להתערב בקביעות בית הדין האזורי.
הכרעה
- לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה ועיינו בכלל החומר המצוי בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין ערעור המדינה באשר למקרה מודיעין להידחות. ואלה טעמינו:
- תחילה נפנה לשתי ראיות נסיבתיות שעליהן הצביעה המדינה: הראשונה, העובדה כי שניים מהעובדים באתר היו בעלי היתר העסקה על שם המשיבה. השנייה, נוכחותו באתר של טרקטור של המשיבה שהופעל על ידי פועל ישראלי.
אשר לשני העובדים – המדינה עצמה אישרה בסיכומיה כי נוכחותם של עובדים זרים במקום פלוני עם היתר עבודה על שם מעסיק אלמוני, אינה מלמדת בהכרח כי אותם עובדים זרים הועסקו ידי אלמוני. שכן, לא מן הנמנע שעובד זר המחזיק בהיתר על שם מעסיק א' יעבוד באתר של מעסיק אחר.
אשר לטרקטור – למעט את דבר הימצאותו של טרקטור באתר, לא ניתן לראות כמוכחים ברמה הראייתית הנדרשת את יתר הפרטים שנרשמו לגביו, ובכלל זה שייכותו של הטרקטור למשיבה. שכן כלל לא הובאו ראיות לכך שהטרקטור היה באותה העת בבעלות המשיבה או בשימושה. לא הוצג מספר הרישוי של הטרקטור, ולכן לא ניתן לדעת באיזה סוג טרקטור מדובר, האם נמכר קודם לכן, האם הושאל וכיו"ב אפשרויות. זאת ועוד, גם אם נניח כי על גבי הטרקטור התנוסס שמה של המשיבה, אין בכך, לכשעצמו, כדי ללמד שהטרקטור עבד בשירות המשיבה דווקא.
- עתה נפנה לחזקה העובדתית. לטעמנו, בנסיבות העניין אין להתערב בקביעת בית הדין האזורי, שלפיה הנסיבות המאפשרות את הקמתה של החזקה לא הוכחו מעבר לכל ספק סביר. לפני שנפנה לנמק את דברינו נציין כי ניתוח הראיות ייעשה מבלי להיזקק לאִמרותיו של מר חג'ג' בחקירתו על ידי חוקרי התמ"ת, משזה לא היה עד במשפט.
- בטופס "תאור המקרה" – מא/10, נרשם על ידי מר כהן-שבתאי, בצד המקום המיועד לתיאור "מקום הארוע" בכותרת הטופס, כך: "האתר נמצא בגב של רח' יהלום 38", ובגוף תיאור המקרה צוין כי הביקורת נערכה בעיר מודיעין וכי "לאתר לא נקבע שם אך הוא נמצא בגבו של רחוב יהלום 38".
ביום 1.8.05, כעבור כמעט שנה ממועד עריכת הביקורת באתר, הגיע מר עובדיה לאתר וצילם אותו (מוצג מא/13). בתרשומת שנלווית לצילום נכתב "הגענו לפרוייקט של סולומון – בין הרחובות עמק זבולון ויהלום בשכונת קייזר במודיעין. אין שמות של רחובות. צולם המקום והאזור והעבודה שבוצעה ע"י העובדים".