עובדות המסגרת
- ביחס למקרה זה טענה המדינה בכתב האישום כי ביום 14.10.04 בשעה 10:50 לערך, ערכו מפקחים מטעמה ביקורת "באתר בניה שנמצא מאחרי רח' היהלום 38, בינו לבין רח' עמק זבולון בשכונת קייזר במודיעין" (להלן – האתר); במהלך הביקורת נמצאו באתר שישה עובדים זרים, תושבי הרשות הפלסטינית, לשניים מהם היתר העסקה על שם המשיבה ולארבעת האחרים (שפרטיהם מופיעים בכתב האישום) אין היתר העסקה כדין (את ארבעת העובדים שנמצאו ללא היתר נכנה להלן – העובדים באתר); העובדים באתר עסקו בו בעבודות פיתוח שונות, לרבות ריצוף אבנים משתלבות. עוד נטען בכתב האישום כי המשיבה היתה מעסיקתם של העובדים באתר. על רקע עובדות אלה יוחס למשיבה ביצוע עבירות של העסקת ארבעה עובדים זרים ללא היתר כדין – עבירות על פי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים; ולמשיב יוחס ביצוע עבירות על פי סעיף 5 לחוק כנושא משרה במשיבה שהפר חובתו לפקח ולעשות ככל האפשר למניעת העבירות שביצעה המשיבה.
- המשיבים כפרו בעובדות הנטענות ובאישומים המיוחסים להם.
- לשלמות התמונה נציין כי במסגרת הליכי החקירה בקשר לביקורת באתר, זומנו המשיבים לחקירה (מוצגים מא/19 ו-מא/22). מטעם המשיבה התייצב מר חג'ג', אשר קיבל מהמשיבה לצורך חקירתו ייפוי כוח "למסור הצהרה לגבי עובדים זרים וק. משנה [כפי הנראה הכוונה היא לקבלני משנה – א.א.]" (מוצג מא/15). מר חג'ג' נחקר מספר פעמים (יום 8.8.05 – מוצג מא/16, יום 8.2.07 – מוצג מא/17, יום 1.3.07 – מוצג מא/18). נקדים ונציין כי הגם שהתביעה התכוונה לזמן את מר חג'ג' לעדות, היא ויתרה על עדותו בסופו של יום, משלא התייצב, ולפיכך אִמרותיו בחקירה הוגשו אך ורק כראייה לעצם גבייתן.
העדויות בבית הדין האזורי
- מטעם המדינה העידו שניים מהמפקחים שערכו את הביקורת – מר צחי כהן-שבתאי ומר צחי עובדיה (להלן יחד – המפקחים[31]). מתיאור המקרה שכתב מר כהן-שבתאי (מוצג מא/10) עולה כי במועד הרלוונטי הגיעו המפקחים לאתר והבחינו במספר פועלים "העוסקים בריצוף אבנים משתלבות" במסגרת עבודות פיתוח באתר. לשניים מהם היה היתר העסקה על שם המשיבה ולארבעת האחרים, שהם תושבים השטחים, לא היה היתר העסקה.
עוד צוין בתיאור המקרה כי באתר נמצא "טרקטור השייך לאייל סלע 1991 בע"מ [המשיבה – א.א.]" וכי טרקטור זה תופעל על ידי "פועל ישראלי".
- מטעם המדינה הוגשה תעודת עובד ציבור שלפיה העובדים באתר אינם אזרחי ישראל או תושביה, אלא תושבי השטחים, וכי במועד הרלוונטי לכתב האישום לא היה להם היתר עבודה בישראל.
- כמו במקרה אור יהודה גם במקרה זה המחלוקת המרכזית היא בשאלה האם עלה בידי המדינה להוכיח, ברמת הוכחה של מעל לספק סביר, את יסוד ה"העסיק" שבעבירות המיוחסות למשיבים, היינו אם המשיבה היתה מעסיקתם של העובדים באתר, אם לאו. על פני הדברים, מהעובדה שלצד העובדים באתר עבדו שני עובדים שהחזיקו בהיתרי העסקה על שם המשיבה, לא ניתן לבסס מסקנה כי גם הראשונים הם עובדי המשיבה או כי העבודה שבוצעה על ידם בוצעה עבור המשיבה. על רקע זה, גם במקרה מודיעין ניסתה המדינה לבסס את התנאים להקמת החזקה העובדתית.
- לשם ביסוס החזקה האמורה בנסיבות מקרה מודיעין, נדרשה המדינה להראות כי המשיבה היא זו שהחזיקה באתר לבדה, או שהמשיבה, והיא בלבד, היתה אמורה לבצע את העבודה שבוצעה על ידי העובדים באתר. ברי כי החלופה הראשונה – החזקת האתר באופן בלעדי על ידי המשיבה – לא מתקיימת, כי לא היה חולק שמדובר באתר שהיה מצוי בהחזקתו של הקבלן הראשי – חברת סולומון חברה לבניה ופיתוח בע"מ (להלן - חברת סולומון). לפיכך, נותר להוכיח את החלופה השנייה.
- על מנת להוכיח את החלופה השנייה – שהמשיבה לבדה היא שהיתה אמורה לבצע את העבודה שבוצעה על ידי העובדים באתר (ריצוף אבנים משתלבות), העידה המדינה את מר פנחס מאיר, שמשנת 1993 ועד לחודש ספטמבר 2011 שימש כמנהל כספים בחברת סולומון (להלן – מר מאיר). במסגרת עדותו הוגש מסמך שמר מאיר המציא למדינה במסגרת הליכי החקירה שנערכה במשרדי התמ"ת – מוצג מא/23 (להלן – המסמך). מעדותו עולה כי הוא עצמו אינו מכיר את המשיבה או את קבלני המשנה של חברת סולומון, כי הידיעות שלו אינן מהיכרות ישירה "בשטח" אלא ממסמכים, וכי המהנדס ארקדי זבורובסקי (להלן – המהנדס) הוא זה שטיפל מטעם חברת סולומון בפרויקטים בעיר מודיעין.
- כאמור, מטעם המשיבים העיד מר לוי.
הכרעת הדין
- בית הדין האזורי מצא לנכון לזכות את המשיבים מביצוע העבירות שיוחסו להם במקרה מודיעין, משלא שוכנע מעבר לספק סביר, כי המשיבה העסיקה את העובדים באתר. וכך נימק בית הדין האזורי את קביעתו:
מי שביצעה את הפרויקט באתר היא חברת סולומון; מעדות המפקח מר עובדיה עולה כי באתר היה שלט של חברת סולומון וכי מדובר באתר גדול; המדינה לא חקרה את המהנדס בנוגע לכתב האישום, אלא את מר מאיר – מנהל הכספים שלה. היה על המדינה, לכל הפחות, לברר את העובדות עם נציג מטעם חברת סולומון מבצעת הפרויקט ולא עם מנהל הכספים; בנוסף, המדינה לא עשתה כל שביכולתה כדי להביא לדיון את מר חג'ג' על מנת למסור עדות ויש לתת לכך משקל, שכן מר חג'ג' הוא הגורם הרלוונטי במשיבה להבהרת זהות המעסיק של העובדים באתר. כך שהמסקנה המתבקשת היא כי המדינה לא עשתה די על מנת להוכיח שהעובדים באתר היו עובדי המשיבה. כל זאת חרף המסמך, שממנו עולה התקשרות בין חברת סולומון ובין המשיבה לביצוע עבודות באתר, ואף שבמקום נמצא כלי עבודה הנושא את שמה של המשיבה. הפרויקט שאותו ביצעה חברת סולומון באתר הוא גדול, ומטבע הדברים הועסקו במסגרתו מספר קבלני משנה, כך שלא ניתן לקבוע שהעובדים באתר הועסקו על ידי המשיבה דווקא.