31. אשר למהלך השימוע, נציין כי ההרכב בפניו נערך השימוע נקבע בתיאום עם העובד במובן זה שהחברה נעתרה לבקשתו באשר למי לא ינכח בשימוע וכן תואמה עמו נוכחותו של מר אסייג, שלא הכיר את העובד באופן אישי. מבחינה רעיונית היעדר ההיכרות האישית עם העובד אינה מונעת בהכרח הפעלת שיקול דעת ביקורתי, ככל שיידרש, בשים לב לטענות שנטענו בשימוע. זאת ועוד. בארגונים גדולים לא מן הנמנע שבין משתתפי השימוע לבין המוזמן לשימוע לא תהא היכרות אישית ובלתי אמצעית. לבסוף, יש לזכור כי הרכב זה נקבע בשל אילוצים, שחלקם נבעו מהיענות לבקשות העובד באשר למי לא יישב בשימוע, ולכן אין מקום לזקוף היבט זה לחובת החברה.
32. אשר לעילת הפיטורים, למעשה תחת העילה המופשטת שצוינה בזימון לשימוע – כשעל הפגם הטמון בכך כבר עמדנו לעיל - מצאנו כי במהלך השימוע הועלו מספר טענות קונקרטיות. למקרא פרוטוקול השימוע עולה כי נדונו במהלכו סירוב העובד לחתום על החוזה החדש; חוסר אמון בינו לבין מנהליו; יצירת דמורליזציה בקרב מפקחים ואי השתתפות במטלת חונכות. עוד נוסיף כי בית הדין האזורי קבע ממצא עובדתי לפיו העובד לא פוטר מחמת חשיפת שחיתות, ועל קביעה זו אין ערעור בפנינו. לצד זאת, נקבע על ידי בית הדין האזורי כי "פיטוריו הוכתמו גם בשיקולים זרים הקשורים לאופן בו התבטא בכל הנוגע לפרשיות שנחשפו בנתבעת, לרבות כנגד הממונים עליו".
בכל הנוגע לקיומו של פגם בעילת הפיטורים – סבורים אנו כי אין בפסק הדין התייחסות, מספקת לטענות החברה בדבר קיומה או העדרה של סיבה עניינית לפיטורים. שאלת אופן יישומו של מודל ההכתמה על התבטאות עובד, שאינה בגדר חשיפת שחיתות, מעוררת שאלות מורכבות, שמצריכות לכאורה פירוט והנמקה נרחבת יותר בראי קשת המצבים האפשריים (ראו למשל עע (ארצי)
2152-10-16 אורי בן ציון נ' האגודה לקידום החינוך [פורסם בנבו] (10.12.12)).
33. העולה מן האמור הוא כי אף אנו סבורים שנפל פגם בהליך פיטוריו של העובד וזאת במימד הזימון לשימוע, שנשלח אליו בהתראה קצרה, ובעיקר כיוון שלא פורטו כנדרש הנימוקים לפיטורים, אלא אלה הוצגו בצורה כללית ומופשטת. ככלל, במימד זה אין להקל ראש, שכן הוא מרכיב מהותי ביעילות השימוע והוגנותו, אך יחד עם זאת, עוצמת פגם זה בנסיבות הענין מופחתת קמעה, וזאת לאור שיחות הרקע שנעשו לעובד חודשים ספורים טרם פיטוריו. מעבר לכך, גם אופיו התמציתי של פרוטוקול השימוע, בשים לב ליריעת המחלוקת בפנינו מהווה לטעמינו טעם לפגם.
34. יחד עם זאת, בכל הנוגע לקיומו של פגם בעילת הפיטורים – סבורים אנו כי אין בפסק הדין התייחסות מספקת לטענות החברה בדבר קיומה של סיבה עניינית לפיטורים. כפי שנרחיב בהמשך, השאלה אם מלבד הפגם בדרך עריכת השימוע נפל גם פגם בעילת הפיטורים היא בעלת השלכה על גובה הפיצוי הנפסק, ובהיבט ממוקד זה הנמקת פסק הדין אינה מפורטת דיה. אמנם לאור שיטת הפיצוי שבה נקט בית הדין האזורי (קביעת הפיצוי לפי מכפיל שכר שהינו מאד גבוה בנסיבות הענין) הרי שהכרעה זו לא נדרשה, שכן חודשי פיצוי ספורים הביאו לשיעור כולל גבוה של פיצוי (כ 288,000 ₪ במונחי שנת 2009), באופן שאינו מחייב הידרשות מפורטת לסוגיה זו. נוכח דברינו להלן אודות הסעד אנו סבורים כי השאלה אם הפיטורים היו מוצדקים בסופו של יום אם לאו הופכת למשמעותית, כפי שנרחיב כעת.
הסעד בגין פיטורים שלא כדין
35. מהו הסעד הראוי בגין הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים וזאת לאחר שהפיטורים השתכללו? במוקד ערעור זה מצוי הסעד הכספי, ולכן לא נדרש לשאלת הושטתם של סעדים אחרים. בע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני - אלמונית [פורסם בנבו] (9.12.2014) (להלן: ענין פלוני), אליו הפנה ב"כ החברה, סקר חברי השופט איטח (כתוארו דאז), את הכללים לפסיקת פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין תוך הבחנה בין פיצוי על נזק ממוני ובין פיצוי על נזק שאינו ממוני. הפיצוי בגין נזק ממוני נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו בתקופה שלאחר הפיטורין. הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על הפגיעה בכבודו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. בעניין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי". פיטורים על יסוד עילה שחל איסור לפטר בגינה (כגון, הפליה אסורה, מימוש זכות חוקתית או חוקית, עקב חשיפת שחיתות, הפרת חובת תום הלב המוטלת על המעסיק לאורך יחסי העבודה לרבות בסיומם, ועוד) – הינם פיטורים שלא כדין, המזכים בפיצוי בגין נזק בלתי ממוני, ואף משפיעים על שיעורו. בנוסף, הליך פיטורים לקוי עשוי אף הוא להצדיק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני. כפי שציינו לעיל מטרת השימוע היא בעיקרה לאפשר לעובד להביא בפני מעסיקו את ה'אידך גיסא' ולנסות לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש את כוונת הפיטורים. בהתחשב במעמדה וחשיבותה של העבודה עבור האדם העובד מבחינה כלכלית ומבחינת זהותו האישית הרי שהזדמנות זו יש ליתן בצורה הוגנת והולמת, וזאת אף אם עילת הפיטורים חוקית. אך מובן הוא כי הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר ההליך הלקוי הוא בעצם מסווה לעילת פיטורים שאינה חוקית (שם; וע"ע (ארצי) 25805-12-11 מדינת ישראל - מירון חומש [פורסם בנבו] (29.11.16)).
36. בענייננו, מיקד העובד טענותיו בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ולא טען בכתב התביעה לנזק כלכלי שנגרם לו בתקופה שלאחר הפיטורים. טענה בעניין זה העלה העובד רק בתצהירו, ולפיה "דבר זה גרם לי לא להצליח למצוא עבודה שנה ועשרה חודשים". החברה, מאידך, טענה בסיכומיה כי העובד המשיך מיד לאחר פיטוריו לעבוד "עם הסוכנות הכי גדולה עימה עבד אצל המערערת ושהיוותה את מקור פרנסתו העיקרי- 'לנדאו- יובל'". להוכחת טענה זו הפנתה החברה לעדות העובד עצמו ולעדות מר יובל רון מבעלי סוכנות "לנדאו- יובל". נציין כבר עתה כי מתוך פסק הדין לא ברור אם בית הדין הושיט את הפיצוי אך בגין הנזק הבלתי ממוני או מצא לנכון לגלם בו גם מרכיב של נזק ממוני, שכן למחלוקת בין הצדדים בנושא זה - שהינה בעלת אופי דיוני ומהותי – לא מצויה התייחסות מפורשת בפסק הדין.