28. בענייננו, לא נשמר האיזון בין המופשט והקונקרטי, שכן הזימון לשימוע היה כללי ביותר והסתכם במילים "אי התאמה לדרישות התפקיד ויחסי עובד מנהל". אנו סבורים כי בכך נפל פגם משמעותי השימוע, שכן יכולת ההיערכות לשימוע נפגעה. בנוסף, התוצאה של שימוש בדרגת הפשטה גבוהה במכתב הזימון לשימוע היא כי העילות הקונקרטיות שהתחדדו במהלך השימוע לא השתקפו באותה מידה של קונקרטיזציה בזימון לו.
29. לצד הקביעה בדבר קיומו של פגם בזימון נדרשת הערכת עוצמתו בנסיבות העניין. טוענת החברה כי עוצמת הפגמים בנסיבות אינה גבוהה, שכן אין לנתק את משלוח המכתב מהשתלשלות העניינים שקדמה למשלוחו לרבות שיחות שנעשו בקשר להתנהלותו של העובד ולסירובו לחתום על החוזה החדש. למצב דברים מעין זה התייחסנו בעניין ברד. וכך נאמר:
"הגם שחובת השימוע לא קוימה ולא מוצתה הרי שבקביעת תוצאת הפגם יש לתת משקל מסוים לכך שנערך דיאלוג מסוים בין מר בכר והמערער בחודש מאי, היינו כחודש לפני הפיטורין. דיאלוג זה אינו מגיע כדי שימוע, ולכן אינו פוטר מחובת הפיצוי, אך ניתן לקחתו בחשבון במידה מסוימת בקביעת תוצאתו הכלכלית של הפגם. עם זאת, על מנת שלא ליתן תמריץ כלכלי שלא לקיים את חובת השימוע כהלכתה באמצעות שיחות מקדימות, שאינן מקיימות את דרישותיה המהותיות של חובת השימוע הנגזרות מתכליתה – ראוי, שככלל, משקלו היחסי של שיקול זה יהא נמוך יחסית".
30. הנה כי כן, השתלשלות העניינים שקדמה לשימוע יכולה להביא להפחתה מסוימת בפיצוי וזאת בין מחמת הפחתת עוצמת הפגם (אם מוכח כי העובד בפועל היה ערוך לשימוע בשל הרקע שקדם לשימוע) ובין כאינדיקציה ראייתית להיות הפיטורים ענייניים. ואולם, חשוב לציין כי רקע זה אינו ממרק את הפגם. בענייננו, אף העובד עצמו במייל המענה לזימון לשימוע, שצוטט לעיל, נתן ביטוי לקיומן של שיחות בעבר בנוגע לאפשרות פיטוריו, וכלשונו "קודם כל כפי שאמרתי בעבר אם אתם חושבים שאני לא תורם ולא משרת את המערכת זכותכם לפטר אותי.." (ההדגשות שלנו). בנוסף, באותו מייל העיר לעניין זהות עורכי השימוע, אך לא בקש הרחבת הנימוקים. נציין כי בהקשר לפגישה מיום 8.12.09, אשר בעקבותיה נשלח המייל המצוטט לעיל, הרי שבית הדין לא ראה בפגישה זו שימוע משתכתובת המייל לא הועברה לעיון העובד (סעיף 18 לפסק הדין), ואולם למקרא סעיפים 17-18 לפסק הדין בכללותם נראה כי בית הדין לא הטיל ספק בעצם קיומה של פגישה זו.