הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירות השיבוש והשמדת ראיות הם ערכי שלטון החוק, כיבוד ערכאות שיפוטיות, שמירה על הערכים שביסוד שיטת המשפט, שמירה על ערך חשיפת האמת ועשיית משפט ועל תקינות וטוהר ההליך השיפוטי.
מידת הפגיעה בערכים המוגנים, גבוהה.
מדובר בעסק שפעל שנים רבות, התעצם כלכלית והגדיל את תחומי פעילותו ומחזוריו הכספיים. הפגיעה בקופה הציבורית באה לידי ביטוי בהיבטים רבים, כמפורט בהכרעת הדין. הנאשם לא רק העלים את הכנסותיו שלו מעמלות, אלא גם עזר לאחרים לשבש את הדיווחים לרשויות המס ובאופן כזה להעלים הכנסות. הפגיעה במשטר הדיווח ובמרשם נותני שירותי המטבע, בקופה הציבורית, בערך השוויון בחלוקת נטל המס, היא פגיעה משמעותית, אשר בוצעה תוך כדי הסתרה והשמדה של ראיות, בכוונה לשבש הליכי חקירה ומשפט עתידיים.
בית המשפט העליון עמד לא אחת על הצורך בנקיטת ענישה מחמירה בעבירות כלכליות שעניינן הונאת מס והלבנת הון. כך נאמר בע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל (11.9.14):
"אכן, בעבירות שעניינן הונאת רשויות המס, כמו גם בעבירות של הלבנת הון, ניתן להצביע על מנעד רחב למדיי של עונשים, אך המגמה המסתמנת בפסיקתו של בית משפט זה היא בכיוון של החמרה והכבדת היד על אותם עבריינים, אשר שולחים את ידם בקופה הציבורית ופוגעים קשות בעקרון השוויון בנשיאה בנטל המס, ובעקיפין פוגעים גם במרקם החברתי בישראל. כפי שציינה השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 9788/03 טופז נ' מדינת ישראל...: "תוצאותיה ההרסניות של העבריינות הכלכלית והקלון הדבק במבצעיה מחייבים את בתי המשפט בהבעת מסר עונשי הולם אשר יבטא תכלית חברתית ברורה המבקשת למגר תופעות של ניצול כספי ציבור, שהופקדו בנאמנות בידי גורמים ציבוריים למטרות העשרת הפרט אגב מעשי עבירה" (פסקה 111).
אירוע אחד או מספר אירועים
ב"כ שני הצדדים עותרים לראות במעשי הנאשם אירוע אחד מתמשך, וכך אעשה.
נסיבות הקשורות בביצוע העבירות
התכנון שקדם לביצוע העבירה (סעיף 40ט(א)(1) לחוק העונשין) – מדובר בעסק שפעל שנים רבות, תוך התפתחות מתמדת, הן בהיקפי הפעילות והן במגוון. כפי שעלה מעדותו של מגן, בשנות השמונים החלו שני השותפים לעסוק בחלפנות כספים, בהיקפים מצומצמים. עם השנים גדלו היקפי ההמרות, ונוספו לעסק תחומי עיסוק, אופרציית חנ"י והעמדת נכסים בחו"ל. בענף אחרון זה, היה הנאשם מעורב בעצמו ובאמצעות בן דודו שמוליק כהן המתגורר בחו"ל, וסייע בהעמדת הכספים שם. כך גם בכל הנוגע למהלכים שבוצעו כדי להסתיר את קיומו של העסק, כגון, הוצאת תלושי שכר שקריים לעובדי העסק ולנאשם, מחברות שונות בבורסה. גם העבירות הקשורות בשיבוש מהלכי החקירה, בוצעו תוך תכנון מקדים, והנאשם היה שותף מלא להחלטות בדבר גריסת החומר המפליל, תדירות הגריסה, הנחה את העובדים כיצד לנהוג בעת פשיטת רשויות המס על העסק, כיצד להעלים את כל המסמכים ולברוח מהמשרד, וכיצד להחביא ניירת מפלילה מאחורי תמונות על הקירות (ראו עמודים 58-61, 125-128 להכרעת הדין).