הנאשם בדברו האחרון - הביע צער על כך שהגיע למעמד זה. ביקש מבית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ובקושי שחווה לאורך השנים בשל ניהול ההליך המשפטי. עוד הוסיף, כי כל חייו עבד בתוך מתחם הבורסה, ולא הכיר שיגרת עסקים אחרת.
דיון
הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות
הערכים המוגנים בחוק איסור הלבנת הון, הם שמירה על כלכלת המדינה ובטחונה, פיקוח ואמינות המרשם, מניעת ניצול לרעה של המערכת הפיננסית הלגיטימית, באמצעות ניוד כספים שמקורם בעבירות מקור, תוך שימוש במערכת הבנקאית ובשירותי נש"מ, ובהמשך, ערבובם והטמעתם עם כספים שהושגו בדרך חוקית, תוך הסתרתם והסוואת זהות בעליהם, יצירת תמריץ שלילי לביצוע עבירות בעלות היבט כלכלי באמצעות נטרול יסוד הרווח הטמון בהן, וחשיפת זהותם של מבצעי עבירת המקור. בע"פ 4316/13 מדינת ישראל נ' חג'אמה (30.10.14) התייחס כב' השופט דנציגר לחשיבות הרישום והדיווח על ידי נותני שירותי המטבע, במסגרת ההתמודדות עם תופעת הלבנת ההון:
"חומרה רבה נודעת גם לעבירות הלבנת הון. מתוך הכרה בכך שתופעת הלבנת ההון גורמת, כשלעצמה, לפגיעה בערכיה של החברה קבע המחוקק עבירות אלה כעבירות עצמאיות בחוק איסור הלבנת הון שתכליתו לנטרל את הרווח שמפיקים עבריינים מפעילותם העבריינית ולהרתיעם, ואשר לאורו נקבע בפסיקה כי הנוטלים חלק בהלבנת הון צפויים לעונשים חמורים... ודוק, במסגרת ההתמודדות עם תופעת הלבנת ההון ולנוכח החשש כי שירותיהם של נותני שירותי מטבע ינוצלו על ידי גורמים עברייניים כדי להסתיר את מקור הונם האסור ולהקשות על האפשרות להתחקות אחר פעולותיהם, נקבע בחוק איסור הלבנת הון כי נותני שירותים אלו חייבים ברישום מסודר ובחובות דיווח קפדניות. קיומן של חובות אלו נועד לאפשר פיקוח על תנועות הון והוא תנאי הכרחי לקיום אפקטיבי של החוק ולהגשמת תכליתו..." (פסקה 18 לפסק דינו).
הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירות המס הם ערך השוויון בנשיאה בנטל חבות המס, התעשרות היחיד על חשבון הכלל תוך פגיעה כספית בקופה הציבורית, בכלכלת המדינה, באמון הציבור ובמרקם החיים החברתי. בע"פ 2636/12 עזבון המנוח יהושוע שלוש ז"ל נ' מדינת ישראל (5.3.13) נאמר כך:
"אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים שנועדו להונות את רשויות המכס ומע"מ, והנזק הרב שעבירות כגון דא טומנות בחובן לכלכלת המדינה, ולמגוון ההיבטים החברתיים הנוגעים בנטל תשלום המיסים. עבירות אלו הן בבחינת שליחת-יד לקופה הציבורית ופגיעה במשק המדינה, יש בהן כדי לשבש את מנגנון גביית המיסים ולערער כפועל יוצא מכך את אמון הציבור בערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15.4.2004))..." (פסקה 9).