מסקנה - לאחר סקירת דרישות החוק והנתונים בתיק זה הגעתי למסקנה כי אין לתובעת זכויות יוצרים באריחים המעוצבים או בחמשת האריחים הספציפיים. לא היה בחוות דעת התובעים כדי לשכנעני כי אכן יש מקוריות יצירתית בשינוי הגוונים, המצדיקה הגנת זכות יוצרים.
10.4 שימוש בצילומים של התובעת
א. התובעת טענה כי בתום הפעילות המשותפת ולאחר שנפרדו הצדדים, על אף שהנתבעת המשיכה לקדם את המוצר של אריחי בטון מעוצבים תחת שם המותג LILI, עדין עשתה הנתבעת שימוש בצילומים של התובעת, וכן במספרים הקטלוגים של התובעת לצורך זיהוי המוצרים תחת המותג החדש LILI . עוד נטען כי הנתבעת עשתה שימוש בלוח הצבעים של התובעת, ובקודים שהתובעת בחרה לצבעים. טענות אחרונות אלו יידונו בהמשך.
ב. הוצגו 15 צילומים שנעשו על ידי התובעת או מטעמה, והם מופיעים בקטלוג של הנתבעת באתר האינטרנט שלה. (נספח 25 לת / 2). התאריך המופיע הוא 8.6.16.
ג. לשם דוגמא צירפה התובעת 5 עמודים מתוך הקטלוג של התובעת עם שם המותג NOGA ושינוי קל בלבד שעשתה בהם הנתבעת לשינוי השם LILI (המותג החדש של הנתבעת) אך תוך כדי שימוש בתמונות התובעת, בסְפרות של האפיונים הקטלוגיים של מוצרי התובעת, וכן בקוד הצבע של התובעת.
הנתבעת טענה כי הקטלוג כולו לא הוצג כראיה נפרדת, אך עובדת ההפרות הנ"ל למול דפי הקטלוג שצרפה התובעת - לא נסתרה.
נטען כי הנתבעת עשתה שימוש בתמונה נוספת של התובעת שהיא צילום של פרויקט הריצוף במקס ברנר בתל אביב, אלא שלא צורפה תמונת המקור של התובעת המלמדת כי נעשה שימוש בתמונת התובעת בענין זה.
ד. הוכח כי הנתבעת עשתה שימוש בצילומי הקטלוג של התובעת לאחר גמר הפעילות המשותפת. הנתבעת לא הכחישה כי עשתה שימוש בתשתית הקטלוג של התובעת, על מרבית צילומיו.
בכך עשתה הנתבעת שימוש בצילומים המוגנים בזכויות יוצרים של התובעת, מבלי שקבלה רשותה לכך, בגמר הפעילות המשותפת.
10.5 טענה לזכות יוצרים במספרים קטלוגים של התובעת
נטען והוכח כי הנתבעת עשתה שימוש במספרים הקטלוגיים של התובעת. בתחילה השתמשה הנתבעת במספר הקטלוגי כפי שהוא, סְפרות + אותיות. לאחר תחילת הדיונים בבקשה לסעד זמני המשיכה הנתבעת להשתמש בספרות של המספר הקטלוגי ללא האותיות שבו, וכשניתן צו גם בענין זה השתמשה במספר קטלוגי חדש אך ציינה "לשעבר היה המספר –ואז צירפה את המספר הקטלוגי של התובעת".
העובדה שהתובעת הצמידה מספר קטלוגי למוצר איננה מזכה אותה בזכות יוצרים שכן אין מדובר בפעולה שיש בה מן היצירתיות. ראו למשל הקביעה כי מספרים שמספרו חלקי חילוף איננה מוגנת בזכות יוצרים. Southco Inc v. Kanebridge Corp. 390 3rd 276 (3rd Cir 2004 ).
ליקוט של מספרים עם האותיות של תחילת השם שלמה (SH) בסדר עולה, והצמדתו לתמונה של אריח איננו מהווה יצירה שיש בה מקוריות.
לענין זה יכולה להיות משמעות בשדה של העוולות המסחריות (שיידון בהמשך), אך לא בשדה של הקנין הרוחני.
10.6 האם זכות יוצרים בלוח הצבעים של התובעת ומספריהם –
נטען כי הנתבעת עשתה שימוש בסְפרות של האפיונים הקטלוגים ובקודים שהתובעת נתנה לצבעים השונים.
התובעת טענה כי גב' שוחט היא זו שפתחה את לוח הצבעים . טענה זו לא נכללה בכתב התביעה אלא צצה במהלך הדיונים, וככזו דינה להידחות בשל הרחבת חזית שהצדדים התנגדו לה.
מכל מקום צבעים הם נחלת הכלל ופתוחים לשימוש הכלל. כל יצרן כזה או אחר משתמש בלוח צבעים שמתאים לו. לוח הצבעים איננו מוצר בפני עצמו אלא משמש רק כבסיס לבחירת צבע למוצר אחר. גם בקטלוג של חברה יצרנית אחרת בויטנאם, חברת ויטאליס (נ/2) קיים לוח צבעים, המופיע כלוח צבעים סטנדרטיים, מדובר באותם גוונים, הנושאים את אותם מספרים לזיהוי, בדיוק כמו בלוח הצבעים של התובעת.
מכל מקום, הליקוט של הצבעים עם המספרים המתאימים לצבעים שונים אינם מהווים יצירה מקורית הזוכה להגנת זכות יוצרים. חוק זכויות יוצרים קובע בס' 4 (ב) שבו כי מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.
גם אם היצירה עצמאית ולא מועתקת היא איננה בהכרח מוגנת, וגם כאשר המחבר או המלקט הם המקור ליצירה – ייתכן ודרישת היצירתיות לא תתמלא.
הפריטים בלוח הצבעים והספרות שבצדם אינם נכס מוגן בזכות יוצרים. אמנם, העובדה כי "אבני הבניין", שהיו הבסיס ללקט הן נחלת הכלל, איננה מכתיבה מראש את התוצאה האם בלקט יש זכות יוצרים. השאלה כאן היא אם הצמדת המספרים לצבעים השונים הם יצירה המוגנת בזכות יוצרים - והתשובה המתבקשת לטעמי – שלילית. גם אם אין מדובר במספרים אחידים בכלל לוחות הצבעים של החברות, אין במספרים שהוצמדו ללוח הצבעים לצורך זיהויים משום סידור יצירתי כלשהו, מקורי או חדשני , ובהצמדת מספרים אין שמץ של יצירתיות. מדובר בפעולה טכנית ,מכנית, שאיננה מצריכה כל בקיאות או דמיון.
כך, ממש כמו ספר טלפונים החסר את היצירתיות הדרושה להקניית זכות יוצרים. ראו Bellsouth Advertising and Publishing Corp v. Donnelly Informatio Publishing Inc 999F2d 1436 )11th Cir 1993 ) Publications, Inc. v. Rural Telephone Service Company, Inc Feist
US. 340 (1991)499 .
וכן עא 8485/08 The FA Premier Leage Limited נ. המועצה להסדר ההימורים בספורט [פורסם בנבו] (14.3.10).
11. הטענה לגניבת עין ?
11.1 ס' 1 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט 1999 קובע את עוולת גניבת העין, כדלקמן –
1. (א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.