8.4 משלוח של שתי מכולות נוספות מויטנאם לארה"ב
א. מר שוחט הצהיר כי שגר 4 מכולות נוספות מויטנאם לארה"ב. אלא שמסתבר ששתיים מהן שהיו אמורות לצאת לארה"ב נשלחו ישירות לאירופה, בהוראת מר שוחט כיון שחשד שהנתבעים אינם מתכוננים לעמוד בהתחייבויותיהם.
ב. שתי מכולות נוספות טען מר שוחט שהצליח לעצור בשער הנמל בארה"ב בנובמבר 2015 ושולחו בהוראתו לאירופה.
ההוצאות הנוספות בשל כך הסתכמו לטענת מר שוחט בסכום של 12,674 דולר ארה"ב. צורף נספח 22 שהוא טבלה שהוכנה על ידי התובעת, שלא ניתן ללמוד ממנה מה עלות משלוח בין ויטנאם לאירופה, נתון הדרוש לצורך הבנת ה"הוצאות הנוספות" שהיו לתובעת במקרה זה. מכל מקום לא צורפה כל אסמכתא לחישוב , וגם לא ניתן לראות בטבלה כיצד הגיעה התובעת לסכום של 12,674 דולר.
ג. הנתבעת הבהירה כי באוקטובר 2015 היו צריכות להגיע שתי מכולות לדאלאס וניו- יורק עבור הזמנות ספציפיות של לקוחות החברה. נטען כי שחרור המכולות יכול להיעשות רק על ידי מסמכי השחרור שהם החשבוניות ורשימת התכולה. אך מסמכים אלו היו אצל מר שוחט, שסרב לתתם לנתבעת למרות שהנתבעת הציעה לטענתה לשלם את מלוא סכום המשלוח. הנתבעת טוענת כי בשל כך לא עמדה בהתחייבותה ללקוחות לספק את האריחים , והפנתה לנספח כ"א לתצהיר נ/4, אך ממנו לא יכולתי ללמוד שהזמנת הלקוח היא זו שאמורה היתה להיות מסופקת דווקא במכולה באוקטובר.
ד. גם אם היו הוצאות נוספות לתובעת בשל משלוח המכולות לאירופה אחרי שהגיעו לשער הנמל בארה"ב בסכום כלשהו, לא היה מקום להשיתן על הנתבעת.
בשלב זה כבר נתגלע חוסר אמון הדדי בין הצדדים, בשל פעילות שניתן לייחס לכל אחד מהם, ולכן אין לזקוף את החזרת המכולות לאירופה לחובת הנתבעת.
8.5 דו"ח על המכירות בארה"ב
א. בספטמבר 2015 קבלה התובעת דו"ח על המכירות של הנתבעת בארה"ב . לפי הדו"ח המכירות לתקופה מינואר ועד סוף אוגוסט 2015 הגיעו לסך של 78,073.68 דולר ארה"ב. (נספח 15 ב' לת/2). לפי דו"ח זה המכירות של הנתבעת רק במהלך חודש אוגוסט 2015 עמדו על סך של 24,552.5 דולר ארה"ב. אין לכן לתמוה על כך שבדו"ח הוצאות הכנסות שניתן לתובעת ביום 21.9.2015 (נספח 21 לת / 2) מופיע כי המכירות לאותו מועד עומדות על סך של 90,000 דולר ארה"ב.
ב. התובעת לא הוכיחה האם בתום חודש ספטמבר נשאר מלאי אצל הנתבעת ואם כן , מהו. בעקרון סחורה שלא נמכרה אמורה להיות סחורה של התובעת, אך לא הובאו נתונים לענין זה.