ג. התובעת לא הביאה ראיות על מחיר המכירה של הנתבעת. הטענה בסיכומים (ס' 6.15 ) למחיר המכירה של "רגל מרובע" של אריחים בארה"ב, איננה מעוגנת בראיות.
ד. עד לאותו מועד שוגרה לנתבעת סחורה בסכום כולל של 86,928 דולר ארה"ב.
ה. בהעדר נתונים על מלאי ועל מחיר המכירה, לא ניתן לדלות את אחוז הרווח או סכום הרווחים, וגם לא מהי כמות הסחורה שנותרה בידי הנתבעת.
8.6 סכומים ששלמה הנתבעת לתובעת
התובע אישר כי הנתבעת העבירה מעת לעת תשלומים לתובעת ובסה"כ העבירה סכום של 27,262.8 דולר ארה"ב, סכום המתאים לתשלום מחצית המחיר של 4 המכולות.
בנוסף הנתבעת היא שנשאה בעצמה בעלות הובלת המכולות לארה"ב, ולפחות בחלקן וכן נשאה בעלויות שחרור הסחורה מהמכס והובלתה היבשתית.
8.7 עלויות
א. בעקרונות הפעילות לתקופת הביניים, כפי שהיו בטיוטת החוזה, הוגדרו לפחות העלויות הבסיסיות שיש להשתתף בהן – שהן הוצאות המשלוח לארה"ב שנושאת בהם התובעת וכן הוצאות השחרור מהמכס וההובלה שנושאת בהם הנתבעת.
ב. שאר כל הפעילויות של הצדדים , דהיינו הוצאות ישירות שהיו לצדדים לצורך קידום הפעילות המשותפת – איננה ניתנת להתחשבנות בהעדר נתונים מפורשים, ואמורה להתקזז האחת עם רעותה. אם התובעת מסרבת לשאת בעלויות ישירות של הנתבעת בשיווק המוצר בארה"ב וקידומו בוודאי שאיננה יכולה לדרוש מהנתבעת את ההוצאות הישירות שלה. נספח 13, שצירף רואה חשבון אור, המתיימר לבטא את חוב הנתבעת כולל גם הוצאות של התובעת כמו הכנת הקטלוג.
ג. לכן ,בין היתר, כל שעות העבודה הנטענות מטעם התובעת לגבי עיצוב אריחים והכנת החומר לקטלוגים, שקולה כנגד הדפסת הקטלוג וכן כל מאמצי השיווק והפרסום שעשתה הנתבעת לצורך קידום המכירות בארה"ב. כשם שהתובעת נזדעקה על כך שנדרש ממנה להשתתף בהוצאות עובדים שקידמו את המוצר בארה"ב, אין מקום לדרישתה לשלם עבור שעות עבודה של המעצבת, שהכינה את הקטלוג לדוגמא.
ד. לא נמסרו לי נתונים מפורטים או אסמכתאות מצד הצדדים על עלויות הובלה לארה"ב בכל פעם, ועל עלויות שחרור מהמכס והובלה תוך יבשתית בארה"ב. נראה ששני הצדדים לא ששו לנהל התחשבנות מפורטת במהלך ניהול תיק זה. נספח 13 שערך רואה חשבון אור כעלויות שהיו לתובעת נותן מספר מסכם של הובלת מכולות מישראל לארה"ב (דהיינו שתי המכולות הראשונות ) על אף שבתצהירו ובתצהיר מר שוחט נרשם כי בעלות זו נשאה הנתבעת. המסמך היחידי הנוסף שמתייחס לעלויות כמסמך מסכם הוא נספח 21 לת /2 שהוגש על ידי הנתבעת לתובעת. לא הוצגו אסמכתאות לסכומים שנרשמו בו, ולא הובהר בשום שלב על ידי מר שוחט אם הוא חולק על רשימת עלויות ההובלה והמכס שפורטו שם, אם לאו. מהמסמך שם עולה כי את עלויות ההובלה הימית לגבי 4 המכולות מוויטנאם שלמה הנתבעת בעוד שאת ההובלה הימית של שתי המכולות הראשונות שלמה התובעת, (באופן הסותר את תצהירו של מר שוחט). עוד נרשם בנספח 21 סכום של מעל 20,000 דולר ארה"ב שהנתבעת הוציאה על שחרור ממכס והובלה, סכומים שאמורים להיות מוחזרים לה מהתמורה. סכומים אלו לא הוכחו באסמכתאות, אך ברור שהיו לנתבעת עלויות ספציפיות לשחרור מהמכס, ולהובלה ללקוח.
8.8 סיכום ההתחשבנות
א. לפי העקרונות על הנתבעת היה להשתתף במחצית מעלות הסחורה. על כן היה עליה להשתתף במחצית מסכום שתי המכולות הראשונות, דהיינו בסך של 16,214 דולר ארה"ב. לפי התובעת, הנתבעת שלמה ממילא את עלות ההובלה של משלוח זה. הוצאות נוספות של התובעת בגין משלוח זה לא הוכחו באסמכתאות. מר שוחט הסכים כי השתתפות הנתבעת בסכום שתי המכולות האלו יהיה מתוך רווחי הפעילות המשותפת. (ס' 62 לתצהירו ת /2).
ב. הנתבעת שלמה לתובעת בעד 4 המכולות סכום של 27,262.8 דולר ארה"ב, שהוא מחצית מהמחיר המנופח של המכולות. (ללא המחיר המנופח היתה הנתבעת אמורה לשלם 20,000 דולר בלבד.)
ג. הצדדים לא הציגו חישוב מדויק המושתת על אסמכתאות לגבי עלויות המשלוח לארה"ב, עלויות השחרור מהמכס וההובלה יבשתית.
ד. יתרת החובה של הנתבעת עבור שתי המכולות הראשונות היא 16,214 $ . (שער יציג לדולר ארה"ב ביום 31.10.14 הינו 3.784). לא מצאתי לנכון להפחית את סכום התשלום ביתר בשל המחיר המנופח. ברור שהנתבעת נשאה גם בעלויות השחרור מהמכס וההובלה היבשתית לגבי שש המכולות שהגיעו. יחד עם זאת, לאחר ביצוע התשלום הנ"ל על ידי הנתבעת, יוצא שהתובעת נשאה במחצית מעלות הסחורות שנשלחו לנתבעת , על אף שלא ראתה רווח כלשהו מסחורות אלו . כאמור, לא הוכחו כל נתונים בנושא המלאי, על האריחים מוטבע מאחור ביציקת הבטון השם NOGA, ולכן, עולה שהנתבעת גם לא תוכל להמשיך ולמכור ברחבי ארה"ב את המוצרים שעדין לא נמכרו, אם יש כאלו.