10. הטענה לזכות יוצרים באריחים המעוצבים
10.1 התובעת טענה כי יש לה זכויות יוצרים באריחי הבטון המעוצבים לפי חוק זכות יוצרים תשס"ח 2007 (להלן "חוק זכות יוצרים"), ולפיכך , לאחר שנפרדו דרכי הצדדים, מנועה הנתבעת מלהמשיך למכור אריחי בטון מעוצבים מסוג זה שמכרה התובעת. התובעת טענה כי במהלך שנת 2016 ייבאה הנתבעת לארה"ב לפחות תריסר מכולות של אריחי בטון מעוצבים, מה שמלמד לשיטתה את היקף המכירות שעושה הנתבעת על חשבון זכויות של התובעת. על אף שבמהלך ההוכחות הובן לכאורה כי טענת זכות היוצרים מתרכזת בחמשה אריחים בלבד (ראו עמ' 129 לפרטיכל) , סיכומי התובעת טוענים לזכות יוצרים במאות אריחים.
א. הגנת מדגם - אם סברה התובעת שהאריח המיוצר המשווק על ידה הינו בר הגנה, נכון היה אם היתה פועלת לנסות לרשום מדגם לפי לפקודת הפטנטים והמדגמים. מדגם הוא עיצוב על חפץ תלת ממדי. דיני המדגמים נועדו להגן על החידוש והמקוריות (Novelty and Originality ) בעיצובים תעשייתיים. מדובר בקווי מתאר, צורה, דוגמא או קישוט שמוסיפים לחפץ תלת ממדי בתהליך או באמצעי ייצור תעשייתי, בעבודת יד או במכונה על מנת שיהיה מיוחד, באופן שבולט לעין בסחורה המוגמרת, דהיינו מושך את העין של הצרכן הסופי. הגדרת המדגם איננה כוללת עיצוב המוכתב על ידי שיקולים פונקציונליים, הקשורים לתפקוד שמציע החפץ. וכך בלשון פקודת הפטנטים והמדגמים -
"מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני;
תקנה 72 לתקנות המדגמים מגדירה כי ייצור תעשייתי של מוצר הוא ייצורו ביותר מחמישים יחידות. כאן מדובר במוצר תעשייתי המיוצר ביותר מ-50 יחידות.
עוד חשוב לציין כי לפי ס' 30 (1) לפקודת הפטנטים והמדגמים ניתן לרשום מדגם רק על מדגם חדש או מקורי אשר לא נתפרסם קודם לכן בישראל.
אין מחלוקת כי התובעת לא רשמה כל מדגם על האריחים המצוירים המשווקים על ידה.
ב. האם עיצוב העונה להגדרת מדגם זכאי להגנה של זכות יוצרים
השאלה העקרונית היא אם עיצוב העונה להגדרת "מדגם" זכאי להגנה של זכות יוצרים. דיון מפורט בשאלה זו נידון בפרשת עא 1248/15 Fisher Price inc נ. דוורון – יבוא ויצוא בע"מ, [פורסם בנבו] ( 31.8.17), על ידי כב' המשנה לנשיאה השופט רובינשטין.
בעוד ההגנה בזכויות היוצרים נועדה להגן על יצירות מקוריות ומוקנית לטווח רחב של יצירות: יצירות ספרותיות, יצירות אמנותיות ועוד, דיני המדגמים נועדו להגן על צורתם המיוחדת של מוצרים העונה על דרישת משיכת העין, ונשללת ממוצרים שצורתם פונקציונלית בלבד. (ראו ע"א 2287/00 שוהם נ' הרר [פורסם בנבו] (2005)). כדי לזכות בהגנת זכות יוצרים אין היוצר צריך לנקוט כל פעולה, בעוד שעל מנת לזכות בהגנת דיני המדגמים נדרש רישום של המדגם.
סעיף 7 לחוק זכות יוצרים קובע כי זכות היוצרים תשלל מקום בו עסקינן במדגם הראוי להרשם ככזה, ולא ממדגם רשום בלבד.
החוק קבע בצורה מפורשת שמדגמים רשומים או מוצרים הכשירים להירשם כמדגמים לא יזכו להגנה של דיני זכויות יוצרים. זאת למעט החריג של מוצרים שאינם מיוצרים באופן תעשייתי או אינם מכוונים להיות מיוצרים באופן תעשייתי.
וכך בלשון החוק –
7. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים או בעיצוב כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017, אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי.
לכאורה, האריח המעוצב כשיר עקרונית להירשם כמדגם ולכן לא אמור לזכות בהגנת זכות יוצרים.
ג. האם זכות יוצרים לחלק מחפץ הכשיר להירשם כמדגם ?
ועולה השאלה הנגזרת - האם ניתן להעניק זכות יוצרים לחלק מחפץ הכשיר להרשם כמדגם?
דהיינו – האם ניתן לטעון לזכות יוצרים בציור שעל גבי אריח הבטון ?
כב' השופט רובינשטין, בפסק דין פישר פרייס הנ"ל קבע לאחר סקירה של משפט השוואתי את מבחן שלושת השלבים –
"על מנת שתוענק הגנת זכות יוצרים ליצירה המקובעת על גבי מדגם או חפץ הכשיר להרשם כמדגם יש לצלוח שלושה שלבים: בשלב הראשון יש לבחון האם החפץ כשיר להירשם כמדגם. אם התשובה אינה בחיוב, ניתן לעבור לשלב השלישי. רק אם נכריע בחיוב בשאלה זו, יש לעבור לשלב השני – השלב העיקרי – בו יש לבחון האם ניתן להפריד את היצירה מן החפץ; בשלב השלישי, נבחן האם היצירה זוכה להגנה כיצירת אמנות לפי חוק זכות יוצרים."