בכל הנוגע להלוואות מהתובע, עדויות התובע והנתבע סותרות זו את זו, אך ברור שהקשר ביניהם כלל גם היבטים כספיים. הנתבע נמנע מזימונה של בתו לעדות, שהייתה רלוונטית לשאלה האם התובע הלווה כספים לצורך רכישת כלי רכב עבורה. מטעם זה ומתוך התרשמותי מהעדים, בעימות שבין הגרסאות הסותרות אני נוטה לקבל את גרסת התובע, כי מפעם לפעם הוא הלווה כספים לנתבע בהיקפים לא קבועים, אשר הוחזרו לו בהמשך.
פרק ה' - הנסיבות שבהן נחתמו והועברו השיקים
ה'1 - עדות התובע
29. כאמור, התובע טען שהנתבע פנה אליו בקזינו וביקש ממנו כסף במטבע אירו בסך של 50,000 ₪ לצורך הימורים. התובע הלווה את הסך הנ"ל לנתבע, אשר חזר על בקשתו באותו יום ולמחרת, סה"כ 6 פעמים. הנתבע נתן לתובע בתמורה את 6 השיקים ביוזמתו ולפי דבריו כדי שהתובע יישאר רגוע "אם יקרה לו משהו" (ס' 15-13 לתצהיר התובע ; עמ' 4, ש' 3-1).
שעה עד שעתיים לאחר מתן ההלוואה הראשונה הנתבע ביקש כספים בפעם השנייה ואז גם ניתנו לתובע שני השיקים הראשונים (עמ' 36, ש' 31-17). ההלוואה השלישית ניתנה ככל הזכור לתובע עוד באותו הערב ויתר ההלוואות ניתנו למחרת (עמ' 37, ש' 14-13). הנתבע לא נתן שיקים בסך העולה על 50,000 ₪ מחשש לבעיות בבנק (עמ' 4, ש' 8-7). מועד הפירעון של השיקים נכתב לחודש פברואר 2014 נוכח דברי הנתבע שנחוץ לו פרק זמן ושלקראת חודש פברואר 2014 אמור להשתחרר לו סכום כסף משמעותי עקב מכירת נכס (ס' 16 לתצהיר התובע ; עמ' 4, ש' 7-5 ; עמ' 37, ש' 9-2).
לטענת התובע, הנתבע לא כתב את השיקים לפניו והם כללו מראש את הסכום ואת שמו כמוטב. עם זאת, הנתבע חתם על השיקים בנוכחות התובע וגם בנוכחות המטפלת שליוותה אותו באותו ביקור ובביקורים אחרים ברומניה ונכחה גם באולם בית המשפט בזמן מתן העדות (עמ' 4, ש' 5-4 ; עמ' 36, ש' 32 - עמ' 37, ש' 1 ; עמ' 37, ש' 18-15 ; עמ' 32, ש' 31-29). עד נוסף לחתימת השיקים ולהעברת הכספים היה שמואל (ס' 16 לתצהיר התובע).
בכל הנוגע למקור הכסף שניתן כהלוואה, התובע טען שהסכומים היו בכיסו בערב הראשון, אך לצורך ההלוואה השלישית הוא לקח את הכספים מהכספת במלון של שמואל, מרחק של 3 דקות הליכה מהקזינו (עמ' 37, ש' 28-19 ; עמ' 38, ש' 5-1). לדברי התובע הייתה לו גישה חופשית לכספת של שמואל במלון "לב אור", שבה הוא החזיק במעטפה סכומי כסף עד ל- 200,000 אירו, והכל על בסיס יחסי האמון שבינו לבין שמואל (עמ' 38, ש' 19-1). מימון ההלוואות בערב השני היה מסכומים שהיו בכיסו של התובע (עמ' 40, ש' 13-10).