לדבריו הוא הביא את השיקים יחד עמו מישראל ללא סכומים נקובים. שמואל לקח את השיקים ואז החזיר אותם למטפלת של הנתבע הלנה כדי שתרשום על כל אחד מהם 50,000 ₪. הלנה רשמה את הסכומים באישורו של הנתבע, הנתבע חתם על השיקים עוד קודם לכן, שמואל כתב את התאריך והשיקים נשלחו לכספת שלו (עמ' 5, ש' 10-3 ; עמ' 41, ש' 11-4 ; עמ' 43, ש' 16-10).
גם בעדות מוקדמת יותר בדיון בבר"ל הנתבע ייחס את כתיבת מספרי הסכומים על גבי השיקים למטפלת הלנה ולדבריו הוא נבהל מהסכומים והפסיק ללכת לקזינו (דיון בר"ל, עמ' 2, ש' 9-1). בניגוד לכך, בעדות מאוחרת יותר הנתבע טען שהגיע עם השיקים מישראל כאשר היה רשום בהם 50,000 ₪ במספרים, אך ללא הסכומים במילים ותאריך (עמ' 51, ש' 7-6).
הנתבע טען עוד שהוא הביא את השיקים ללא סכומים וללא תאריך בכדי לשחק בקזינו בסכומים של 600-500 אירו בלבד. עם זאת, הוא אישר לרשום 50,000 ₪ על השיקים במחשבה שממילא הוא לא יחזור לקזינו, מחשש ששמואל מעונין לקחת את בית המגורים שלו (עמ' 43, ש' 24-21 ; עמ' 43, ש' 31 - עמ' 44, ש' 6).
33. גרסת הנתבע היא שההמחאות לא ניתנו לסגירת חוב או עבור תמורה כלשהיא. שמואל העביר את השיקים לתובע בחוסר תום לב ובידיעה שלא ניתנה עבורם תמורה (ס' 5-4 לתצהירו).
34. מצאתי שגרסת הנתבע הייתה מבולבלת. בשורה התחתונה הנתבע התקשה להסביר מדוע הוא אישר לכאורה למטפלת הלנה לפעול כמצוות שמואל ולרשום על גבי השיקים את הסכום 50,000 ₪.
ה'5 - ההימנעות מזימונה לעדות של המטפלת הלנה
35. הנתבע העיד כאמור שהמטפלת והמלווה שלו הלנה נכחה במעמד מסירת השיקים, הייתה עדה להתרחשויות ואף כתבה בכתב ידה את סכומי השיקים במספרים. התובע העיד מנגד שהלנה הייתה נוכחת בעת שהנתבע חתם ומסר לו את השיקים.
36. נוכח הדברים מובן כי הלנה היא בבחינת עדה רלוונטית, שיכולה הייתה בעדותה לתמוך בעדותו של הנתבע ולסתור את עדויותיהם של התובע ושל שמואל. למרות זאת, הנתבע נמנע מהגשת תצהיר של הלנה ומזימונה למתן עדות. הימנעות זאת בולטת עוד יותר נוכח העובדה שהלנה נכחה בבית המשפט הן בדיון הבר"ל מיום 21/4/15, הן בדיון קדם המשפט מיום 27/12/15 (עמ' 5, ש' 5) והן בדיון ההוכחות מיום 19/6/16 (עמ' 37, ש' 1).
37. אי העדתו של עד רלוונטי, אשר יש בעדותו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה כי דבריו היו עלולים לערער את גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן (ראו ע"א 293/90 גרינהולץ ואח' נ' מרמלשטיין (פורסם במאגרים - 28/12/94)). כך גם נאמר בע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה(4) 651, בעמ' 658: