57. אף התנהלותם של הצדדים לאחר שהשיקים בוטלו, ובכלל זה האמור במכתבים שהוחלפו בין שמואל לבין הנתבע וכן העברת התשלום בסך של 55,000 ₪ לשמואל, מצביעה על כך שהנתבע הכיר בחובותיו הכספיים.
פרק ו' - טענות נוספות של הנתבע
58. בסיכומיו הנתבע העלה לראשונה טענה כי הבקשה לביצוע השיקים לא מולאה באופן מספק. הטענה מתייחסת למעשה לפרטים שאינם במחלוקת בין הצדדים. כך אין מחלוקת כי התובע הציג את השיקים לפירעון ונדחה על ידי הבנק, שהרי זוהי גרסת הנתבע. אין גם מחלוקת שהתובע לא קיבל תשלום כלשהוא על חשבון החוב הנטען, שכן הנתבע שלל את דבר קיומו של החוב.
59. טענה נוספת שהועלתה לראשונה בסיכומיו של הנתבע מתבססת על הוראות סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג - 1993. אכן, התובע לא הציג הסכם הלוואה ולא פירט תשלומים שהתקבלו ושיעורי ריבית ואולם טענת התובע מלכתחילה היא שלא נחתם הסכם הלוואה בכתב, שההלוואה הייתה חברית וללא חיוב בריבית ושלא התקבלו החזרים כלשהם מהנתבע. יתרה מכך, אין בחוסרים הנטענים כדי לשלול את זכותו של התובע לקבל את כספו בחזרה, ולו בערכים נומינליים, מקום שנקבע כי הנתבע אכן קיבל הלוואה כספית.
60. לא מצאתי שיש להידרש לטענות נוספות וצדדיות של הנתבע, שלא היה בהן כדי להשפיע על תוצאות פסק הדין או שלא הוכחו מלכתחילה. כך לדוגמא לגבי מרחק ההליכה (או שמא הנסיעה ?) בין מלון "הווארד ג'ונסון" שבו שוכן בית הקזינו "קווין" לבין מלון "לב אור" של שמואל, שבו מוקמה הכספת (מספר דקות כטענת התובע או כ- 15 דקות כטענת קלמנט).
סיכום
61. בעימות הגרסאות שבין התובע ושמואל מצד אחד לבין הנתבע מצד שני, מצאתי שגרסת הראשונים סבירה, הגיונית ואמינה יותר.
62. העובדה שהנתבע הוא אדם מבוגר ולטענתו אף מוגבל, איננה חזות הכל. התרשמתי שבשנים הרלוונטיות הנתבע ניהל חיי לילה מגוונים בבוקרשט שברומניה ובכלל זה הימר בבתי הקזינו והתנהל באופן בלתי זהיר מבחינה כספית.
63. לכל הפחות, הנתבע לא הרים את הנטל ולא סתר את החזקה, כי השיקים נמסרו לתובע מסירה כשירה, בתמורה וללא תנאי.
64. לפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
א. סך של 300,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת השיקים לביצוע ועד היום.
ב. שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% ₪ מהסך הנ"ל ובתוספת מע"מ.
ג. הוצאות המשפט, הכוללות את שכר העדים מטעם התובע, את אגרת התביעה ואת שכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט.