במקום להיוועץ, כפי שטען כי עליו לעשות, הוא בחר להעלות בקבוצה פוסט עצמאי משלו, אליו צורף צילום של הפרסום הראשון המכפיש במלואו, כולל שמו של התובע, תוך הפצה חוזרת שלו, באמתלה של דיון קבוצתי. אדגיש בעניין זה, כי הכלל בדיני לשון הרע הוא, כי עצם העובדה שפרסום מסוים הוא בבחינת חזרה על פרסום אחר, אשר יש בו משום הוצאת לשון הרע, אינה מקנה הגנה לפרסום החוזר (ראה רע"א 3614/97 אבי יצחק, עו"ד נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד נג(1) 26 וכן, א. שנהר, לעיל, בעמ' 157). לפיכך, עצם העובדה שהנתבע חזר על הפרסום הראשון, אין בה כדי להעלות או להוריד ומדובר בפרסום לכל דבר ועניין. יסוד הפרסום, הבא לידי ביטוי בסעיפים 2 ו - 7 לחוק, מתקיים גם בעניין הפרסום השני.
אינני מקבל את טענתו של הנתבע, כאילו העלה את הפוסט השני כדי לאפשר לאותה אורית סהר להגיב. באותה מידה, יכול היה לפנות אליה בהודעה פרטית, שלא בתפוצה כללית של חברי הקבוצה ולקבל את הסבריה בנוגע לפרסום המכפיש. התנהלותו של הנתבע בפרסום הפוסט החדש, לא רק שלא "טפלה מערכתית" ב"תופעה הנפסדת", אלא אך הגבירה את תהודתו של הפרסום הראשון. הזמנתו של הנתבע, באמצעות הפרסום השני, להגיב לדיון שפתח, תוך צירוף תמונה של הפרסום הראשון, גררה אחריה תגובות של חברי הקבוצה. הנתבע חזר בהמשך והגיב אף הוא בדיון ביום 20.9.2016, תוך אזכור שמו של התובע. מדובר בהמשך ישיר להתנהלותו של הנתבע בהשתהות בלתי מוסברת בהסרת הפרסום, אף שסבר כי הוא מהווה "תופעה נפסדת" (משמע - הוא עצמו לא האמין לתוכן הפרסום). אחריותו של הנתבע לפרסומים נובעת הן מהשתהותו בהסרת הפרסום הראשון והן מחמת הפרסום השני, שהוא עצמו ערך.
25. אחריותו של הנתבע קמה גם מכח עוולת הרשלנות בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, אשר באה לידי ביטוי בהימנעותו מהסרת הפרסום הפוגעני מקבוצת הפייסבוק חרף דרישתו של התובע לעשות כן. להבדיל ממעורבות פאסיבית בהעלאת הפרסום לראשונה בקבוצה על ידי אורית סהר, קיימת מעורבות אקטיבית מצד הנתבע להמשך העוולה של פגיעה בשמו הטוב של התובע והימנעות מלנקוט באמצעים יעילים ו"זולים" למניעת המשך הפגיעה הנ"ל, כאשר בחר שלא להסיר את התגובה המכפישה וכל שכן, כאשר פרסם אותה מחדש (ראה בעניין זה ת.א (שלום-כ"ס) 7830/00 בורוכוב ארנון נגד פורן אלישי [פורסם בנבו] (14.07.2002), ת.א 32986/03 בושמיץ משה נגד אהרונוביץ' ענת [פורסם בנבו] (06.05.2007) ות.א. (שלום-חיפה) 45326-03-13 ב.ה. עוגן ניהול פרוייקטים בע"מ נגד גד צוקר [פורסם בנבו] (14.2.2016)).