הנתבע, אשר טען כי מחק את פרטיו של התובע בפרסום השני, נקב בשמו של התובע באופן ברור בתגובתו זו. לאחר שאורית סהר השיבה לו בביטול, ענה לה הנתבע כי "ברשותך אענה לך בדיון הראשי". כל ההתנהלות בדיון נעשתה באופן פומבי בקבוצה, לרבות פנייתו של הנתבע לאורית סהר, בה נזכר שמו של התובע פעם נוספת.
12. התובע טען, כי בשעה 14:50 הוא עדכן את הנתבע כי גמר אומר למצות עימו את כל הסעדים המשפטיים העומדים לרשותו וכי דקות ספורות לאחר מכן, בישר לו הנתבע, כי הסיר את הפוסט המכפיש. אולם, הפרסום השני שהעלה הנתבע, אשר כלל את צילום הפרסום הראשון נותר בעמוד הפייסבוק והוא הוסר שעות לאחר מכן. התובע לא צרף לתצהירו את פנייתו הנ"ל לנתבע ואף לא את הודעתו של הנתבע, לפיה הוא הסיר את הפרסום הראשון. התובע גם לא צרף אסמכתא כלשהי שתראה כי במועד הקרוב לשעה 14:50 הפרסום הראשון טרם הוסר. עם זאת, צורפה הודעתו של הנתבע בדף הפייסבוק של הקבוצה, מהשעה 15:02, לפיה "אני מעדכן שהתגובה הבעייתית הוסרה".
מנגד, הנתבע טען כי נכנס לדף הפייסבוק על מנת להסיר את הפרסום הראשון בשעה 12:00, לאחר שפנה לגולשת האנונימית (אורית סהר), וראה כי הסירה את הפוסט בעצמה. הנתבע לא צרף אסמכתא כלשהי, לרבות עותק מפנייה שלו, כביכול, לאורית סהר, בסביבות השעה 12:00.
הראיה היחידה שיש בה כדי להוכיח את המועד בו הוסר הפרסום הראשון, הינה הודעתו של הנתבע על כך מהשעה 15:02. סביר להניח, כי במדה והנתבע אכן גילה בשעה 12:00 כי הפרסום הראשון הוסר, היה מודיע על כך בקבוצה כבר באותה עת ולא ממתין עד השעה 15:02. במצב דברים זה, לאור הראיות שהוצגו בפני, אני קובע כי הפרסום הראשון הוסר ביום 20.9.2016, בסמוך לשעה 15:00. הפרסום השני הוסר רק לאחר מכן.
13. ההכרעה בתביעה נשוא התיק דנן באשר לקיומה של עוולה אזרחית של לשון הרע, מצריכה בחינה הנעשית במספר שלבים. הראשון - יש לבדוק האם האמירות בפרסומים הנטענים מהווים לשון הרע, כהגדרת מונח זה בחוק. השני - יש לבחון האם מתקיימים יסודות המונח "פרסום" בחוק. בשלב זה, יהיה צורך להכריע בשאלה האם הנתבע הוא שפרסם את הפרסומים או נושא באחריות לפרסומם. בשלב השלישי, נבחנת תחולת הסייגים לאיסור וההגנות השונות שמקנה החוק לפרסומים. ככל שנמצא כי אכן פורסמו אמירות שהן בבחינת לשון הרע והנתבע אחרא לפרסומים, כי אז נעבור לשלב הרביעי, בו יבחנו הסעדים, לרבות שאלת הפיצוי הראוי (ראה ע"א 751/10 פלוני נגד דיין - אורבך [פורסם בנבו] (8.12.2012) וכן, ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נגד הרציקוביץ', פ"ד נח (3) 558, 568).