התובע צרף לתצהירו כנספח ז' העתק מהפוסט. אלא, שעותק הפוסט שצורף כנספח ז' חסר את צילום הפרסום הראשון. במהלך חקירתו הנגדית, אישר התובע כי אין בידיו העתק מהפוסט הכולל את צילום הפרסום הראשון (עמ' 10 - 11 לפרוטוקול).
הנתבע נמנע משום מה מלהתייחס בתצהירו לפרסום השני ולטענה בדבר צירוף צילום הפרסום הראשון אליו. רק בחקירתו הנגדית אישר, כי אכן צילם את הפרסום הראשון וצרף אותו לפרסום השני. הוא הוסיף, כי מחק את הפרטים המזהים של התובע, מאחר ו"לא רצה לחזור על הפרטים מבישים". אין בידי לקבל את טענתו של הנתבע ואני מבכר את גרסתו של התובע בעניין זה (עמ' 27 לפרוטוקול). טענה זו, בדבר מחיקת הפרטים המזהים של התובע, הועלתה על ידי הנתבע לראשונה אך בשלהי חקירתו הנגדית. מדובר בטענה חדשה של הנתבע, המהוות הרחבת חזית אסורה ובבחינת גרסה כבושה, שהנתבע כבש אותה בליבו, אף שברור כי היא רלוונטית וברת משקל לעניין ולכן, משקלה אפסי (ראה י. קדמי, על הראיות (חלק ראשון, מהדורה מעודכנת, תש"ע - 2009), עמ' 500 - 502). אני קובע, אפוא, כי הנתבע העתיק את הפרסום הראשון במלואו וצרף אותו לפוסט החדש שפרסם בשעה 09:23. אעיר, כי גם אם אכן מחק הנתבע את פרטיו של התובע (ומובהר, שאינני מקבל את גרסתו במישור זה), אין לכך חשיבות אמיתית, שהרי הנתבע אישר, כי בזמן אמת, כל חבר סקרן בקבוצה שגולל את דף הפייסבוק יכול היה להגיע בנקל לפרסום המכפיש (שטרם הוסר באותה עת) ולקשר בין הדברים (עמ' 27 לפרוטוקול).
11. ואכן, הזמנתו של התובע, באמצעות הפרסום השני, להגיב לדיון שפתח, גררה אחריה תגובות של חברי הקבוצה. הנתבע הגיב אף הוא בדיון ביום 20.9.2016. הוא פנה לאורית סהר (מי שפרסמה את הפרסום הראשון), כדלקמן:
"השאיפה שלי היא להתערב באופן מינימלי בתכנים. עלו פה מתקפות מכל הצדדים. הרבה תגובות עפו מכאן לשם ויש עוד תגובות בקהילה שאפילו לא הגעתי לקרוא. אני שב ואומר שאני לא שופט ואני לא בקיא לקבוע בדיוק מתי תגובה היא לשון הרע שמצריכה מחיקה ומתי לא. כאשר מנכ"ל העיריה הותקף הוא בחר לגשת למשטרה, שכאמור אני אכבד כל הנחיה שלה. כאשר ציקי הואשם על ידך, הוא הפך נסער מאד ובחר לתבוע אותי דווקא ולכן אני רואה צורך להגיב על הדברים. התביעה שלו אמנם תמוהה שכן לאורך כל הדרך אמרתי לו שאני מחפש דרכים לטפל עם מינימום התערבות... זה אומר שלגבייך, ההאשמה שלך היא חמורה והיות שהוא חש פגוע, יש מקום להבהיר על מה התבסס" (עמ' שני בנספח ז' לתצהירו של התובע. ההדגשות שלי - א.ר.).