15. במסגרת הבקשה למתן הוראות, טען הנאמן, כי קלנפורט נוסדה על-ידי החייבת, לשם פעולה במדינות המפרץ, והברחת נכסים מנושים; וכי החייבת בלבד עשתה שימוש בקלנפורט. במילים אחרות, כך לטענת הנאמן, עיסוקה של קלנפורט בישראל התמצה כולו בעסקי החייבת, ובכלל זה, ברכישת נכסי מקרקעין יוקרתיים על-ידי החייבת, ובמימון אורח חיים ראוותני. עוד נטען, כי חשבונה של קלנפורט בבנק דיסקונט היה בשליטתה המלאה של החייבת, אשר לצורך כך עשתה, ביחד עם בעלה, שימוש במסמך מזויף, תוך גניבת זהותו של פועל רומני קשה יום, בשם מר וסילי טברצ'ה. מנגד, טענה החייבת, כי דין הבקשה למתן הוראות להידחות על הסף, בהכחישה בכל תוקף את טענת הנאמן, לפיה היא הקימה את קלנפורט לשם הברחת נכסים מנושיה.
16. ביום 4.4.2012, נעתר בית המשפט לבקשת הנאמן למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום, של הבקשה למתן הוראות לקלנפורט. ביום 23.7.2013, ולאחר שבקשתה לביטול היתר ההמצאה נדחתה על-ידי בית המשפט, הגישה קלנפורט את תגובתה לבקשה למתן הוראות. לתמיכה בתגובתה, כאמור, צירפה קלנפורט תצהיר מטעם מר צ'נדרה פרקש, אזרח זר מהודו שהינו, כך נטען, בעל המניות היחידי בקלנפורט, המחזיק בשטר המניות למוכ"ז של קלנפורט, שהונפק לו ביום 5.1.2005 (להלן: שטר המניות), ומי שחתם בשמה לצורך ייצוגה בהליך הפש"ר (להלן: מר פרקש). ביום 23.1.2014, נעתר בית המשפט לבקשת קלנפורט, להגיש תצהיר חלופי לתמיכה בתגובתה לבקשה למתן הוראות, תוך שהורה על משיכת תצהירו של מר פרקש מתיק בית המשפט. ביום 3.3.2014, הגישה קלנפורט תגובה מתוקנת, כשהיא נתמכת בתצהירו של עו"ד יעקב ברסלב, אשר לטענתה, שימש כיועץ משפטי של קלנפורט, במשך מספר שנים (להלן: עו"ד ברסלב).
במסגרת תגובתה לבקשה למתן הוראות, טענה קלנפורט, כי אין כל עילה לזהות אותה עם החייבת, שכן מניותיה מוחזקות במלואן על-ידי מר פרקש, בהתאם לשטר המניות; וכי החייבת אינה נושאת בתפקיד כלשהו בקלנפורט, ולכל היותר, ניתן לה בעבר ייפוי כוח, לשם ביצוע פעולות מסוימות, מכוח היותה סוכנת של קלנפורט. עוד נטען, כי בית המשפט בישראל אינו מוסמך לקבוע כי נכסיה של קלנפורט שייכים לחייבת, ובמילים אחרות, אינו יכול להרים את המסך מעל לחברה זרה שהתאגדה בחו"ל.
17. ביום 22.4.2014, הורה השופט (כתוארו דאז) א' אורנשטיין, כי הבקשה למתן הוראות תידון בפני השופטת מ' אגמון-גונן, וזאת "בשים לב לכך שחלק מהסעדים שמבוקשים בבקשה דנן, התבקש גם בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בת"א 1790/03; [פורסם בנבו] לכך שחלק בלתי מבוטל מהראיות שעליהן מתבססת הבקשה, הווה חלק מהראיות שנשמעו והתבררו בת"א 1790/03...מטעמים של יעילות ההליך ועוד...". בהתאם לאמור, נפתחה הבקשה למתן הוראות במסגרת תיק חדש (פר"ק 30725-04-14), [פורסם בנבו] אשר הועבר לטיפולה של השופטת מ' אגמון-גונן.