25. בית משפט קמא נתן משקל גם לאי-העדתם של הגורמים הרלוונטיים בקלנפורט, ובכלל זה לאי-העדתו של מר פרקש אשר על-פי הנטען, הינו בעל המניות היחיד בקלנפורט המחזיק בשטר המניות, באומרו כי:
"מאחר שקלנפורט לא הביאה כל ראיה לתמיכה בגרסתה, יש לשער כי גרסתה אינה אלא גרסת בדים. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שחוסר המעש של קלנפורט בכל הנוגע לניהול הגנתה בתיק זה עומד ביחס הפוך למרץ הרב שגילתה החייבת בניסיונה לבסס את טענתה, כי אין בינה לבין קלנפורט מאומה, באופן המלמד היטב למי האינטרסים המרכזיים מאחורי המחלוקת".
עו"ד ברסלב, אשר כאמור מסר עדות מטעם קלנפורט, העיד כי במהלך השנים, מלבד החייבת, הוא לא פגש מעולם את מר פרקש או את בעלי מניותיה או מנהליה של קלנפורט. עו"ד ברסלב אישר את גרסת החייבת, לפיה שטר המניות שהופקד בנאמנות בידי עו"ד קנטור בוטל על-ידי קלנפורט בשנת 2006, תוך שהונפק שטר מניות חדש תחתיו. בית משפט קמא סבר, כי עדותו של עו"ד ברסלב הייתה תמוהה ביותר, ו"אינה תורמת מאומה לביסוס גרסתה של קלנפורט בגדרי הליך זה". בהתייחסו לשטר המניות, הבהיר בית משפט קמא כי הטענה בדבר ביטול מניה למוכ"ז היא בעייתית, ומכל מקום מדובר "בגרסה כבושה שמשקלה אפסי". מאחר שמר פרקש לא התייצב לעדות, ושטר המניות אשר הוחזק, לכאורה, על ידו לא הוצג בבית המשפט, נקבע כי "שטר המניות למוכ"ז שהוצג בגדרי הליך זה (ת/7) הוא שטר המניות המקורי של קלנפורט, וכי שטר מניות זה הוחזק בידי החייבת עד למסירתו למשמורת בנאמנות אצל קנטור".
26. בהינתן האמור, הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה, כי "החייבת היא אכן בעלת השליטה והרוח החיה בקלנפורט". בהמשך, ציין בית משפט קמא, כי אין די במסקנה זו כדי לבטל את האישיות המשפטית של קלנפורט – כפי שנטען על-ידי הבנקים הזרים – ולצורך כך נדרשת הרמת מסך "שלכאורה לא ניתן לבצע בנסיבות שבהן המדובר בחברה זרה, שהתאגדה באיי הבתולה". יחד עם זאת, אין ספק כי הנאמן "בבואו בנעלי החייבת" אוחז במניות החברה, והינו בעל השליטה היחיד בחברה. על כן, כך נקבע על-ידי בית משפט קמא, יש מקום להורות כי:
"כל נכסי, כספי וזכויות קלנפורט, וזאת גם בכובעה החדש, כמשיבה מס' 8 [נט – א.ש.], הנם של החייבת ושלה בלבד, וכי הם מוקנים במלואם לקופת פשיטת הרגל...הנאמן ייכנס בנעלי המשיבה מס' 8 לעניין ההליך המתנהל בבית משפט זה בת"א 35769-04-111, [פורסם בנבו] וכך אני מורה".