במאמר מוסגר אציין, כי גם אילו הייתה נעשית בחינה במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, תוך התייחסות לטענות התובעים בדבר הפרת חובות אמון וחובות זהירות מצד הדירקטורים כלפי החברה בקבלת ההחלטה להחזר השכר – וגם אם היה בסיס לטענה כלשהי בעניין דרך קבלת ההחלטה וקיומו של עניין אישי באלו מההצבעות – הרי שההחלטה לגופה סבירה, הוגנת וראויה ולא היה מקום שבית משפט יתערב בה.
(לדיון נרחב בשאלת ההתערבות בשיקול הדעת העסקי של דירקטורים בחברה, דיון שאיננו נדרש במקרה שלפניי, ראה ע"א 7735/14 אילן ורדינקוב נ' שאול אלוביץ [פורסם בנבו]).
- הטבת עמלות ואופציות
נראה כי בהקשר זה הדין שונה.
כפי שעולה ממסמך העדכון הוענקו לשאול וליאור עמלות בשיעור כולל של 6% (4% - שאול ו- 2% - ליאור) מהיקף ההכנסות מעסקאות עתידיות במקביל לתקבולן, כל עוד יבצע כל אחד מהם תפקידי מכירות או פיתוח עסקי.
בעניין זה מקובלת עלי טענת התובעים כי נושא הבונוסים המגיעים לשאול וליאור הוסדר באופן מפורש בהסכם ההשקעה ונקבע בנספח B.
על פי סעיף 4.3.4 להסכם ההשקעה, התחייבו שאול וליאור באופן אישי, יחד עם החברה, לבצע ולקיים את ההודעות על שינוי בתנאי עבודה כפי שצורפו כנספח B להסכם ההשקעה.
אין לכן מקום לטענה כי שאול וליאור לא לקחו על עצמם התחייבות כלשהי בעניין זה כלפי התובעים.
בסעיף 2 להודעה על שינוי בתנאי העבודה, הן של שאול והן של ליאור, נקבע אכן באופן מפורש מתווה לתגמול במקרה של הצלחת החברה ומכירות בסכומים משמעותיים.
נקבעו שלוש מדרגות של רווח נקי וסכומי הבונוס להם זכאים שאול וליאור בסכום הנע בין 3 ל- 12 משכורות.
מתן הטבה נוספת בדרך של עמלה בשיעור קבוע ממכירות החברה הינה שינוי ותוספת לתנאים שנקבעו בהסכם ההשקעה – תנאים אותם ניתן היה לשנות רק בהסכמת הצד השני להסכם זה - התובעים - ולא בהחלטת הדירקטוריון.
הענקת ההטבה בדרך בה נעשתה הינה בגדר קיפוח.
כך גם לעניין האופציות שנכללו במסמך העדכון.
לשאול וליאור הוקצו אופציות בהיקף של 2% מהון החברה בדילול מלא, החל מ- 1.1.15 על פני 4 שנים. שיעור האופציות הניתנות למימוש ומועדי המימוש פורטו במסמך נפרד.
בשלב ראשון יש לציין, כי אין מקום לטענת התובעים לפיה טענת הנתבעים כי מדובר באופציות לעובדים הינה בגדר הרחבת חזית.
השאלה האם מדובר באופציות לעובדים עלתה עוד בישיבת הדירקטוריון מיום 11.1.15 (נספח ו' לתצהירו של גילת) – ישיבה שהתקיימה כבר לאחר שאושר מסמך העדכון ולפני אישורה של האסיפה הכללית.
עו"ד חרחס העלה את נושא האופציות וטען כי, להבנתו, בעלי השליטה לא זכאים לקבל אופציות לעצמם שכן האופציות לא יכולות להיות מתוקף תכנית אופציות לעובדים.
עוד נאמר על ידו כי צריך להציע את האופציות לכל בעלי המניות.
מדברים אלה עולה כי אין מקום לטענה בדבר הרחבת חזית.
עם זאת, לגופו של דבר, עולה מהפרוטוקול כי בא כוח החברה, עו"ד בן שטרית ממשרד עורכי דין יגאל ארנון ושות', השיב לעו"ד חרחס "בתכנית האופציות ניתן להעניק גם לעובדים וגם ללא עובדים. ההבדל העיקרי הוא שלבעלי שליטה כמו דוד וליאור ההקצאה היא לפי סעיף פקודת מס הכנסה 3ט ולא כמו לעובדים לפי סעיף 102...".
מדובר בהקצאה לשני בעלי מניות המחזיקים יחד 37.5 אחוז ממניות החברה.