23. על נסיבות חתימת חוזה המכר, לרבות המניע של כל אחד מהצדדים להתקשר בו, העיד ליבמן ודומה כי עדותו לא נסתרה בחקירה הנגדית ואף זכתה לתמיכה ולאישוש.
23.1 על פי עדותו (ראה סעיפים 2-7 לתצהיר עדותו הראשית ת/9) נקלע התא המשפחתי לקושי בתשלום החזרי המשכנתא והלוואות שנטלו, קשיים אותם חלק עם דומב, עמו היה ביחסים קרובים ובשרותו עבד. על רקע זה הציע לו דומב "הצעה פיננסית קוסמת" -
"ת. אני כל הזמן התלוננתי בפניו (בפני דומב – ש.י.) שאני לא יודע מה לעשות בעיקר בגלל שהמשכנתא חוזרת ואין לי אפשרות לשלם אותה ונוצר לי חוב בבנק.
הוא אמר לי שיש לו הצעה, שאיננו יודע אם אסכים וביקש ממני לחשוב עליה. הוא הציע שאני אמכור לו בכאילו את הדירה שלי, נעשה חוזה מכירה. הוא ילך להוציא משכנתא מהבנק על סכום מה שיוכל להוציא והכסף הזה יכסה לי את המשכנתא והנטל ירד ממני כשהוא רוצה לעצמו סכום כלשהו. השורה התחתונה והכי חשובה מבחינתי היתה שהוא ישלם את המשכנתא במשך 20 שנה וזה היה נראה לי יותר מידי טוב בשביל הצעה כזו. חפרתי, לו בראש שיסביר לי שוב את ההצעה כדי להבין בדיוק מה הנקודה כי היה נראה לי יותר מידי טוב, בעיקר כשאני לחוץ ואני לא יודע שאם לא הוא, לא היה לי כסף לקנות לחם בבית"
(עמ' 31 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
23.2 עדות זו זוכה לתימוכין בעדותו של עו"ד אלכסנדר ליבמן (עד תביעה 1), אביו של ליבמן –
"ש. מתי פנו אליך לראשונה בנך ודומב (הנתבע 1)?
ת. במרץ 2009.
ש. מי נכח בפגישה?
ת. הבן שלי הוא התובע והנתבע 1.
ש. מה הוצע בפגישה?
ת. בפגישה בא דומב עם רעיון אישי שלו איך לעזור לבן שלי שהיה במצב קשה מאוד כלכלי וגם על הדרך לעצמו והוא הציע שהוא ירכוש בחוזה פקטיבי את הדירה של הבן שלי, התובע ויקחו משכנתא. הוא דיבר על 600 אלף ₪, בחלקו יכסו את המשכנתא של הבן שלי ועוד חובות שהיו לו מהלוואות לגופים מוסדיים, כמו ישרכארט והעיקר שלדומב ישאר 300 אלף ₪ שבשביל זה הוא עושה את העסקה. כמובן נחרדתי והבנתי מיד במה זה כרוך וניסיתי תוך כדי הפגישה כבר לרמוז, להגיד לבן שלי שירד מזה אבל זה לא היה ניתן. הוא היה תחת הכישוף הזה של דומב. דומב היה אז מי שנתן לו כספים והעסיק אותו, הוא היה אז "כוכב עולה". הזהרתי את בני ואמרתי להם את המשמעות שיש כאן חוזה למראית עין ושוודאי אני לא עושה דברים כאלה ובוודאי לא אעשה את זה"
(עמ' 10 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)