פסק דין
1. עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי לפיו חוזה מכר הדירה שברחוב יגאל אלון 29 בבני ברק, הידועה כגוש 6790, חלקה 7, תת חלקה 10 (להלן: "הדירה"), אשר נחתם ביום 17.4.2009 בין התובעים (להלן: "בני הזוג ליבמן") לבין הנתבעים 1 ו- 2, בני הזוג דומב (להלן: "חוזה המכר"), בטל בהיותו חוזה למראית עין, כך שלנתבעים אין כל זכויות בדירה.
כפועל יוצא עותרים התובעים לתיקון הרישום בלשכת רישום המקרקעין, כך שזכויות הבעלות בדירה ירשמו על שמם בכפוף למשכנתא הרשומה לטובת בנק מזרחי טפחות (נתבע 4), תוך מחיקת הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבעת 5, אס. אר. אקורד בע"מ (להלן: "אקורד"), כמו גם המשכון שנרשם לטובתה אצל רשם המשכונות.
2. ביום 3.3.16 נמחקה לבקשת התובעים התביעה כנגד נתבע 3, עו"ד רמי קוגן, מי שמונה על ידי בית משפט של פשיטת רגל כנאמן על נכסיו של הנתבע 1, מר יעקב דומב (להלן: "דומב") וביום 12.1.17 ניתן פסק דין המורה על סילוק התביעה כנגד נתבע 4 על הסף, תוך חיוב התובעים בהוצאות.
השתלשלות הדברים הצריכה להכרעה
3. בני הזוג ליבמן רכשו את הדירה בשנת 2002 סמוך לאחר נישואיהם.
לשם מימון הרכישה נטלו משכנתא מהבנק הבינלאומי, כאשר לימים התקשו בהחזרי התשלומים החודשיים וצברו חובות.
4. אלי ליבמן, התובע 1, (להלן: "ליבמן"), אשר היה ביחסי קרבה עם דומב ואף עבד בשרותו, השיח בפניו על אודות מצבו הכלכלי הקשה וקיווה, על פי טענתו, לעזרה.
5. ביום 17.4.2009 נחתם בין בני הזוג ליבמן לבני הזוג דומב חוזה המכר לפיו התחייבו בני הזוג ליבמן למכור לבני הזוג דומב "את הדירה ואת החזקה בה תמורת תשלום של 810,000 ₪", בשלושה תשלומים, כאשר החזקה תימסר ביום 1.7.2009, מועד התשלום האחרון.
עוד נקבע בחוזה המכר כי חלק מהתשלום השלישי "ישולם לבנק למשכנתאות למטרת הסרת המשכנתא (הקפאה או פרעון) כנגד מכתב כוונות".
בהתייחס לתשלום המיסים הכרוכים בעסקת המכר נקבע כי מס רכישה יחול על הקונים, בני הזוג דומב ומס שבח מקרקעין ומס מכירה אם יוטל יחול על המוכרים, בני הזוג ליבמן.
חוזה המכר כולל סעיפים נוספים המקובלים בהסכמי מכר דירות (ראה מוצג 10 למוצגי התובעים).
6. לאחר חתימת הסכם המכר נטל דומב משכנתא מבנק ירושלים. כספי המשכנתא הועברו בחלקם ישירות לבנק הבינלאומי לכיסוי המשכנתא, אשר רבצה על הדירה (סך של 190,600 ₪), וייתרתם (סך של 376,000 ₪) הועברה לליבמן.
על פי עדות ליבמן, אשר אקדים ואציין שלא נסתרה, הותיר בידו סך של כ- 30,000 ₪ ואת היתרה העביר לדומב (ראה עמ' 28-29 לפרוטוקול הדיון).
יוער ויודגש כי לא באה לפניי כל ראיה לפיה דומב, לאורך השנים, העלה טענה כלפי ליבמן ולפיה האחרון חב לו כספים.