ב. החברות בהן הושקעו כספי התובע פעלו על פי דין אשר חל באותה תקופה ולא הוכחה טענה לפיה החברות ניהלו את כספו של התובע בניגוד לדין.
ג. עד להפסקת פעילותן שילמו החברות לכל משקיע שביקש זאת, כספים שעמדו לזכותו של אותו משקיע בחשבונותיו. "למרבה הצער, לאחר שהחברות נאלצו להפסיק את פעילותן, לא נמצאו בקופתן די כספים כדי להשיב למשקיעים את מלוא הכספים העומדים לזכותם. לפיכך, הגישו החברות בקשה להקפאת הליכים ולגיבוש הסדר נושים במטרה למצוא פתרון שיאפשר מחד את המשך פעילות החברות באופן שיהיה בו כדי להגדיל את הסכומים שיושבו למשקיעים ומאידך יבטיח חלוקה שוויונית של הכספים למשקיעים, באופן יחסי לסכום ההשקעה של כל משקיע. בהמשך לכך נקטה טריידאופשנז בהליך של פירוק אשר הבטיח שכל הכספים שנותרו בקופתה יחולקו לנושים בהתאם לדין". לא הוכחה כל טענה באשר לחוסר תום לב בניהול החברות ו/או בהיקלעותן לחדלות פירעון.
ד. עד סמוך למועד כניסת תקנות זירת סוחר לתוקף, היה הנתבע משוכנע כי טריידאופשנז והנתבעות יפעלו תחת הרגולציה החדשה. בהתאם, עד סמוך למועד כניסת תקנות זירת סוחר לתוקף, פעל הנתבע רבות ובאופן אינטנסיבי להסדיר את המשך פעילות החברות תחת הרגולציה החדשה. לאחר בדיקות רבות שנעשו מול יועצים חשבונאיים וכלכליים, הוחלט שלא להגיש בקשה לרישיון. זאת ועוד. גם לאחר שהתקבלה "בלב כבד" החלטה שלא לפעול תחת הרגולציה החדשה ניסו החברות למצוא דרכים שיאפשרו את המשך הפעילות במתכונת חליפית. ניסיונותיו הרבים של הנתבע להמשיך בפעילות החברות נעשו במסגרת שיקול הדעת העסקי הנהנה מחזקת התקינות ומשקף את סטנדרט ההתנהגות הסביר המצופה ממנהל ונושא משרה בחברה , אשר בהתקיימו לא יתערב בית המשפט ולא יטיל אחריות אישית לתוצאות הפעלת שיקול הדעת העסקי.
ה. על פי הדין הרלבנטי לתקופה בה פעלו החברות, לא חלה כל חובה על הנתבעים לנהל חשבון נפרד לכל לקוח או "לצבוע" את כספי התובע. בהתאם, כספי כל המשקיעים היו "מקובצים תחת חשבון אחד ב"פול".
ו. טריידאופשנז החברה בה השקיע התובע את כספו מצויה בהליכי פירוק ובמסגרת הליכי הפירוק מבוצעות חקירות בידי המפרק. ככל שהמפרק ימצא שקיימת עילה לחיוב הנתבע בתשלום כספים לנושי החברות, יינקט על ידו ההליך הנדרש, אולם כל עוד אין למפרק טענה כספית נגד הנתבע, אין לחייב את הנתבע לשלם כספים רק לאחד מהנושים במסגרת הליך פרטני הנוגד את עקרונות היסוד של דיני החברות.