פסק דין
לפני תביעה לחייב את הנתבעים לשלם לתובע 1,750,000 ₪.
רקע
ביום 24.11.2014 נכרת בין התובע לבין טריידאופשנז מרקטינג בע"מ (להלן: "טריידאופשנז") "טופס פתיחת חשבון תנאי שימוש ללקוח בחשבון מסחר", "נספח גילוי סיכון", "תקנון פקדון כספת", "כתב הוראות והסכמה לחיבור לתוכנת מסחר אוטומטי" (להלן: "הסכם ההשקעה"). ביום 5.12.2014 העביר התובע לטריידאופשנז סך של 250,000 ₪ לצורך השקעה, ביום 24.3.2015 העביר התובע לפריים אינווסט פונד בע"מ (להלן: "פריים אינווסט") 1,000,000 ₪ לצורך השקעה וביום 5.4.2015 העביר התובע לטריידאופשנז 500,000 ₪ לצורך השקעה.
בין לבין, ביום 26.3.2015, קיבל התובע סך של 9,811.76 ₪ כתשואה על השקעתו.
ביום 26.11.2014 פורסמו תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"א – 2014 (להלן: "תקנות זירת סוחר") ולאחר שישה חודשים, ביום 26.5.2015, נכנס לתוקף חוק ניירות ערך (תיקון 42), התש"ע – 2010 (להלן: "תיקון 42"). ביום בו נכנסו תקנות זירת סוחר ותיקון 42 לתוקף, חדלה טריידאופשנז מפעילותה.
ביום 25.6.2015 הגיש משה גיל מלכה (להלן: "הנתבע") בשם טריידאופשינז, פריים אינווסט ואפיקים חדשים (חושן) בע"מ (להלן: "אפיקים") בקשה להקפאת הליכים. בקשה זו נמחקה.
ביום 19.7.15 הגיש הנתבע בשם טריידאופשנז בקשה לפירוק טריידאופשנז (פר"ק 36622-07-15), [פורסם בנבו] וביום 7.1.2016 ניתן צו כאמור.
התובע לא קיבל חזרה את כספי ההשקעה ומכאן תביעתו נגד הנתבעות והנתבע אשר היה הבעלים והמנהל של הנתבעות וטריידאופשנז בתקופה הרלבנטית.
טענות התובע:
א. במסגרת המשא ומתן לכריתת הסכמי ההשקעה, קיבל התובע מהנתבע הבטחות לתשואה מובטחת ללא כל סיכון. כך, בתקנון פיקדון כספת המהווה חלק מהסכמי ההשקעה נקבע כי קרן ההפקדה הדולרית מובטח ובנוסף יקבל התובע תשואה של 1% כל חודש פעילות. בנוסף ובהתאם להוראות הסכמי ההשקעה היה על הנתבע למנות רו"ח, להיעזר בייעוץ משפטי ולהפקיד שיק ביטחון להבטחת השקעת התובע בידי הנאמן עו"ד דוד ביטון. נוכח ההבטחות של הנתבע וההתחייבויות שלעיל, הפקיד התובע את כספי ההשקעה בסך 1,750,000 ₪ לצורך השקעה חסרת סיכון ותשואה מובטחת בשיעור 1% לחודש. אלא, שעקב שינויי רגולציה החליט הנתבע להפסיק את פעילות ההשקעה של טריידאופשנז והחברות האחרות שבבעלותו (להלן: "החברות") ולפתוח בהליכי פירוק כאשר את שכרו, שכר בני משפחתו ויתר חובותיו לעובדיו, ספקיו, בנקים, רשויות ושאר נושים שילם הנתבע מכספי התובע ומשקיעים אחרים, ובעצם השתמש בכספי ההשקעה לצרכיו. "מחדלים ומעשים אלה של הנתבע מהווים תרמית, הטעיה, חוסר תום לב ומצגי שווא שדי בכל אחד ואחד מהם, על אחת כמה וכמה כולם ביחד, כדי להשית אחריות על הנתבעים – ובראשם הנתבע – ולחייב אותם בכל הנזקים שנגרמו לתובע".
ב. ביום 26.11.2014 פורסמו תקנות זירת סוחר, אולם בתקנה 96 לתקנות נדחה מועד תחולתן בשישה חודשים מיום פרסומם. בהתאם, הוראות תיקון 42 אמורות היו להיכנס לתוקף ביום 26.5.2015. אמנם כריתת הסכמי ההשקעה נעשתה בטרם פרסום תקנות זירת סוחר, אולם הפקדת כספי ההשקעה נעשתה לאחר פרסום תקנות זירת סוחר. למרות זאת, הנתבע לא גילה לתובע כי נוכח הוראות תיקון 42 ותקנות זירת סוחר, החברות באמצעותן פעל לא ימשיכו בפעילותן בתחום זירות מסחר. יתר על כן, הנתבע לא גילה לתובע כי במועדים בו הפקיד התובע את כספי ההשקעה היו לחברות שבבעלותו חובות אבודים בהיקף גדול, והן היו במצב של האטה חדה באופן העלול לסכן את פעילותן. למעשה כבר עם פרסום תקנות זירת סוחר ידע הנתבע כי "גורלן של החברות שבבעלותו ובניהולו של הנתבע נחרץ, וסופן היה ברור. הנתבע ידע היטב כי כל פעילות החברות האמורות, תלויה על בלימה, וכי תוך זמן קצר תופסק פעילותן". מוסיף התובע וטוען, כי אילו גילה הנתבע את כל אלה, לא היה התובע משקיע את כספו באמצעות הנתבע.
ג. הנתבע העביר לתובע דוחות המתייחסים לכספי ההשקעה בהתאם לסכום ומועד הפקדתם על ידי התובע (להלן: "דו"ח התנועות בחשבון"). לטענת התובע מהדוח האמור עולה כדלהלן:
1. ביום 25.5.2015, מועד הפסקת פעילות ההשקעה של הנתבע והחברות שבעלותו, עמדה יתרת התובע ביחס לחלק ההשקעה בסך 250,000 ₪ על סך של 62,289 $.
2. ביום 25.5.2015 עמדה יתרת התובע ביחס לחלק ההשקעה בסך 1,000,000 ₪ על סך של 253,760 $.
3. ביום 25.5.2015 עמדה יתרת התובע ביחס לחלק ההשקעה בסך 500,000 ₪ על סך של 121,829 $.
בהתחשב בדוח התנועות בחשבון כמפורט לעיל, בין אם הנתבע ביצע עסקאות בכספו של התובע ובין אם לאו, ביום 26.5.2015 מועד כניסתם לתוקף של תקנות זירת סוחר ותיקון 42 אשר שללו מהנתבעים אפשרות חוקית להשקיע את כספי ההשקעה, עמדה יתרת הזכות של התובע בחשבונו על סך של 437,878 $.
ד. הנתבע העביר לתובע דף חשבון בנק של טריידאופשנז (להלן: "דפי חשבון הבנק"), ממנו עולה כי כספי ההשקעה של התובע הופקדו בחשבון האמור וכספי התשואה שקיבל התובע שולמו מהחשבון האמור. עוד עולה מדפי חשבון הבנק, כי בסמוך להפקדת כספי ההשקעה של התובע בחשבון בוצעו העברות הכספים שלהלן:
1. 120,000 ₪ משכורות לרעיית הנתבע ובנו.
2. 25,000 ₪ משכורת לנתבע.
3. 90,000 ₪ - "משכורת נט".
4. 100,000 ₪ - העברה לפריים אינווסט.
5. 764,000 ₪ העברה לאפיקים.
6. 123,000 ₪ העברה לעורכי דין.
7. מאות אלפי שקלים העברה ללקוחות אחרים.
מהתנועות בדפי חשבון הבנק, עולה שהנתבע עירב באותו חשבון את כספי ההשקעה ואת הוצאותיו, ובפועל שימשו כספי ההשקעה של התובע את צרכי הנתבע וחברותיו. בהקשר זה מוסיף התובע וטוען, כי ביום 26.3.2015 ובטרם הפקדת 1,500,000 ₪ מכספי ההשקעה הייתה יתרת החשבון של טריידאופשנז על סך של 16,320 ₪ בלבד. דהיינו, לנתבע לא היו מקורות כספיים למימון ההוצאות שפורטו לעיל. משום כך הפעיל הנתבע לחץ על התובע להגדיל את השקעתו כדי לממן את ההוצאות האמורות. עוד טוען התובע, כי בתצהיר שהגיש הנתבע לתמיכה בבקשה להקפאת הליכים, הצהיר הנתבע כי בקופת טריידאופשינז מצויים 400,000 ₪, שעה שהמשקיעים היו זכאים לקבל 1,089,208 $. בכך יש כדי להעיד שהנתבע "שלח ידו בכספו של התובע".
ה. משהחברות בבעלות הנתבע חדלו מפעילותן עקב כניסת תקנות זירת סוחר ותיקון 42 לתוקף, היה על הנתבע להשיב לתובע את כספי ההשקעה לאלתר. כמו כן, היה על הנתבע לשמור את כספי ההשקעה של התובע בחשבון נפרד, ובכל מקרה אסור היה לו לעשות בכספים אלה שימוש לצרכיו, כפי שהודה בחקירתו.
ו. הנתבע ניצל את מצבו הבריאותי הקשה של התובע ואת חוסר ניסיונו בתחום ההשקעות בניירות ערך ומסחר במט"ח ובתחום הפורקס בפרט, כדי להוציא ממנו כספים בהבטחות שווא למימון הוצאותיו. הנתבע לא גילה לתובע אודות שינויי הרגולציה שכבר פורסמו ואשר שללו מהחברות שבבעלותו אפשרות לפעול לאחר כניסת תיקון 42 לתוקף. "הנתבע גזל את כספו של התובע בשעה שידע כי זמנן של חברותיו קצוב, כי הן מנועות מלהמשיך את פעילותן, וכי למעשה גורלן נגזר לכליה". המחדל בגילוי של פרטים מהותיים אלה, שגילויים מחויב מכוח הדין ונסיבות העניין, מקים עילת תביעה אישית נגד הנתבע מכוח הוראות סעיף 12 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), בשל ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, הפרת חובה למסור מידע שעשוי להיות משמעותי בהחלטה אם להתקשר בהסכם, כמו גם מחמת מצג רשלני. החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב חלה גם על מנהל הפועל מטעם תאגיד ואף אורגן של תאגיד עשוי להתחייב באחריות אישית בגין הפרת עקרון תום הלב.
ז. מעשי ומחדלי הנתבעים כמפורט לעיל, מהווים פעולות ומחדלים בחוסר תום לב, הטעיה, עושק, התקשרות בלתי חוקית ובלתי מוסרית הסותרת את תקנת הציבור ובטלה מכוח הוראות סעיף 30 לחוק החוזים. משבוטלה ההתקשרות על הנתבעים להשיב לתובע את כספי ההשקעה.
ח. מעשי הנתבעים ומחדליהם מהווים רשלנות כאמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], גזל כמשמעותו בסעיף 52 לפקודת הנזיקין, והפרת חובת חקוקה כמשמעותה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין. כך הוא גם לגבי הנתבע אשר הציג בפני התובע התחייבויות ומצגים אשר מכוחם מוטלת עליו אחריות אישית.
ט. פעילות הנתבע והחברות שבבעלותו מהווה ייעוץ להשקעות או שווק להשקעות כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה – 1995, והנתבעים הפרו את הוראות חוק זה, ובפרט עסקו בייעוץ השקעות ללא רישיון כדין, לא התאימו את השירות לצרכי התובע, הפרו את חובת הגילוי הנאות, פעלו בניגוד עניינים, העניקו תמריצים, הפרו את החובה להימנע מעסקאות בסיכון מיוחד, הפרו את חובת הזהירות ואת החובה להחזיק ולנהל את כספי התובע בנפרד מאלה שלהם ושל לקוחות אחרים והפרו את החובה האוסרת שימוש בנכסי התובע.
י. הנתבע הוא בעליהן ומנהלן הבלעדי של טריידאופשנז והנתבעות (להלן: "החברות"), הוא ניהל את עסקי החברות, יצר קשר וניהל משא ומתן עם הלקוחות, הוא הנהנה מרווחי החברות ועל פיו יישק דבר. מעשי הנתבע ומחדליו נעשו אגב שימוש בחברות באופן שיש בו כדי להונות ו/או לקפח את התובע תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתן לפרוע את חובותיהן. תחת שהחברות יעשו שימוש בכספן ובכספי בעליהן לצורך כיסוי התחייבויותיהן, החברות בהנהגת הנתבע, בעליהן ומנהלן היחידי "שעל פיו יישק דבר" פשוט עשו שימוש בכספי התובע לתשלום משכורות לנתבע ולבני משפחתו ושאר עובדי החברות, העבירו חלק מכספי התובע לחברות, שילמו לעורכי הדין של החברות והנתבע ולנושים אחרים. "זו גניבה וגזילה". נוכח כל אלה, יש לחייב את הנתבע להשיב לתובע את כספי ההשקעה או לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מפעולות ומחדלים שעשו הנתבעים שלא כדין בקשר עם כספי ההשקעה. עוד טוען התובע כי בהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל, נכון וצודק להרים את מסך ההתאגדות בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, ולייחס לנתבע את חובות החברות כלפי התובע.
טענות הנתבעים:
א. התובע השקיע את כספו בחברות מרצונו החופשי ומבלי שהופעל עליו לחץ כלשהו. הנתבע דוחה את טענת התובע כאילו לא גילה לו אודות שינויי הרגולציה העתידיים וטוען כי הסביר לתובע שהשוק עומד בפני שינויים רגולטוריים אשר "ישנו באופן משמעותי את אופן הפעילות" של החברות. מוסיף הנתבע וטוען, כי אפילו יימצא שלא גילה לתובע אודות שינויי הרגולציה, התובע לא הוכיח שידיעה כזו הייתה משפיעה על אופן השקעת כספו. מוסיף הנתבע וטוען כי בעת קבלת הכספים מהתובע היה הנתבע סמוך ובטוח שהחברות ימשיכו בפעילותן "ולפיכך לא היה עליו לגלות מידע מעבר לזה שמסר לתובע".
ב. החברות בהן הושקעו כספי התובע פעלו על פי דין אשר חל באותה תקופה ולא הוכחה טענה לפיה החברות ניהלו את כספו של התובע בניגוד לדין.
ג. עד להפסקת פעילותן שילמו החברות לכל משקיע שביקש זאת, כספים שעמדו לזכותו של אותו משקיע בחשבונותיו. "למרבה הצער, לאחר שהחברות נאלצו להפסיק את פעילותן, לא נמצאו בקופתן די כספים כדי להשיב למשקיעים את מלוא הכספים העומדים לזכותם. לפיכך, הגישו החברות בקשה להקפאת הליכים ולגיבוש הסדר נושים במטרה למצוא פתרון שיאפשר מחד את המשך פעילות החברות באופן שיהיה בו כדי להגדיל את הסכומים שיושבו למשקיעים ומאידך יבטיח חלוקה שוויונית של הכספים למשקיעים, באופן יחסי לסכום ההשקעה של כל משקיע. בהמשך לכך נקטה טריידאופשנז בהליך של פירוק אשר הבטיח שכל הכספים שנותרו בקופתה יחולקו לנושים בהתאם לדין". לא הוכחה כל טענה באשר לחוסר תום לב בניהול החברות ו/או בהיקלעותן לחדלות פירעון.
ד. עד סמוך למועד כניסת תקנות זירת סוחר לתוקף, היה הנתבע משוכנע כי טריידאופשנז והנתבעות יפעלו תחת הרגולציה החדשה. בהתאם, עד סמוך למועד כניסת תקנות זירת סוחר לתוקף, פעל הנתבע רבות ובאופן אינטנסיבי להסדיר את המשך פעילות החברות תחת הרגולציה החדשה. לאחר בדיקות רבות שנעשו מול יועצים חשבונאיים וכלכליים, הוחלט שלא להגיש בקשה לרישיון. זאת ועוד. גם לאחר שהתקבלה "בלב כבד" החלטה שלא לפעול תחת הרגולציה החדשה ניסו החברות למצוא דרכים שיאפשרו את המשך הפעילות במתכונת חליפית. ניסיונותיו הרבים של הנתבע להמשיך בפעילות החברות נעשו במסגרת שיקול הדעת העסקי הנהנה מחזקת התקינות ומשקף את סטנדרט ההתנהגות הסביר המצופה ממנהל ונושא משרה בחברה , אשר בהתקיימו לא יתערב בית המשפט ולא יטיל אחריות אישית לתוצאות הפעלת שיקול הדעת העסקי.
ה. על פי הדין הרלבנטי לתקופה בה פעלו החברות, לא חלה כל חובה על הנתבעים לנהל חשבון נפרד לכל לקוח או "לצבוע" את כספי התובע. בהתאם, כספי כל המשקיעים היו "מקובצים תחת חשבון אחד ב"פול".
ו. טריידאופשנז החברה בה השקיע התובע את כספו מצויה בהליכי פירוק ובמסגרת הליכי הפירוק מבוצעות חקירות בידי המפרק. ככל שהמפרק ימצא שקיימת עילה לחיוב הנתבע בתשלום כספים לנושי החברות, יינקט על ידו ההליך הנדרש, אולם כל עוד אין למפרק טענה כספית נגד הנתבע, אין לחייב את הנתבע לשלם כספים רק לאחד מהנושים במסגרת הליך פרטני הנוגד את עקרונות היסוד של דיני החברות.
ז. התובע לא הפסיד כספים בשל השקעות שאינן טובות, ואין מחלוקת כי טריידאופשנז חבה לתובע כספים בשל כך שנקלעה לחדלות פירעון. הוראות תקנון פקדון כספת נועדו להגן על כספי ההשקעה של התובע מפני השקעות כושלות, אולם הן לא נועדו להגן על כספי ההשקעה של התובע מפני חדלות פירעון של טריידאופשנז אשר "נבעה בעיקר בשל שינויים רגולטוריים אבודים של לקוחות החברה".
דיון
1. הנתבע אישר בחקירתו שהוא הבעלים והמנהל היחידי של החברות (ש' 3 ע' 47 לפרוטוקול הדיון מיום 16.5.2017).
עוד אישר הנתבע כי כספי ההשקעה של התובע "לא הופסדו בהשקעות כאלה ואחרות", וממילא טענת התובע הנסמכת על הדוחות המתייחסים לכספי ההשקעה שהועברו אליו מהנתבע (נספחים י"ב, י"ג ו – י"ד לתצהיר התובע), לפיה ביום 25.5.2015 עמדה יתרת כספי השקעתו על סך של 437,878 $, לא נסתרה. על כך יש להוסיף, כי בחקירתו אישר הנתבע כי אם היה נדרש להשיב לתובע את כספי ההשקעה בחודש אפריל 2015 הוא היה מקבל אותו (ש' 3 ע' 122 לפרוטוקול הדיון מיום 16.5.2017). על כן, נקודת המוצא לדיון כאן היא שביום בו סיימו החברות את פעילות ההשקעה שלהן עמדה יתרת כספי ההשקעה של התובע על סך 437,878 $ ולמעשה היתרה בחשבונו של התובע אצל הנתבעים עלתה על סכום הקרן (1,750,000 ₪).