--- סוף עמוד 25 ---
בסיס מס כזה מתמקד ביכולתו הכלכלית של הנישום לשלם, באופן המקדם את גביית החלק הצודק מהפרטים במימון הוצאות הממשלה. בעניין זה כתב המלומד ד' גליקסברג:
"במרכזה של מדיניות מס ראויה בתחום מיסוי ההכנסה יש להעמיד את עיקרון היכולת לשלם, ועיקרון זה אינו עולה בקנה אחד עם דוקטרינת המקור אלא עם תפיסה רחבה ומקיפה יותר של הגדרת בסיס מס" (גליקסברג – תורת המקור, בעמ' 383).
דעתי היא כי אף שתורת המקור מושרשת היא בדין הישראלי, אין הדבר שולל את הצורך להעניק לעיקרון היכולת לשלם ביטוי בפרשנות תוכנה. משמעות הדבר היא שיכולתו הכלכלית של הנישום נבחנת תחת מגבלות פקודת מס הכנסה והפסיקה בנושא, באופן שמותיר מחוץ לבסיס המס הכנסות שאומנם תורמות ליכולתו הכלכלית של הנישום, אך אף על פי כן אינן חלק מההכנסה החייבת. זאת לנוכח היעדרו של מקור-עץ המסוגל להצמיח פירות נוספים כתמורה לשימוש בגורם ייצור – אנושי או הוני. אל הכנסות שצמחו במישורים פרטיים ואישיים, ללא מקור כאמור – זרוע המס אינה משגת.
מיסוי מלגות וסעיף 9(29) לפקודה
25. למרות מגוון מקורות ההכנסה בגינם מוטל מס, והתפתחות תורת המקור שתוארה לעיל, החריג המחוקק הכנסות מסוימות מבסיס המס הרחב הקיים בישראל, כאשר מרבית הסדרי הפטור מצויים בסעיף 9 לפקודה שכותרתו "הכנסות פטורות". בשנים האחרונות אף הסדיר המחוקק את סוגיית מיסוי מלגות לסטודנטים וחוקרים, בסעיף 9(29) בו נקבע אילו מלגות יהיו פטורות מתשלום מס. וכך הוגדרה "מלגה" בסעיף 9(29):
"מענק, פרס או פטור מתשלום שניתן לסטודנט או לחוקר, במישרין או בעקיפין, באופן חד-פעמי או עתי, בתקופת לימודיו, למימון שכר הלימוד או לצורך קיומו בתקופת לימודיו, והכל בלבד שלא ניתנת בעדם כל תמורה מצד הסטודנט או החוקר והם ניתנו בתקופת הלימודים; לעניין זה תמלוגים בשל שימוש במחקר לא ייחשבו מענק, פרס או פטור מתשלום כאמור" (ההדגשות הוספו).
--- סוף עמוד 26 ---
בהמשך הסעיף הוגדרה "תמורה" הדרושה לצורך הגדרת "מלגה":
"'תמורה' – לרבות כל התחייבות של הסטודנט או החוקר למתן שירות כלשהו לנותן המלגה או למילוי תפקיד בו; ולעניין זה, כל אלה לא ייחשבו תמורה:
(1) התחייבות של הסטודנט או החוקר להקדיש את מרב מרצו וזמנו ללימודים או למחקר, והכל במוסד הלימוד והמחקר;
(2) שימוש במחקר;
(3) פעילות קהילתית או חברתית של הסטודנט או החוקר מטעם מוסד הלימוד והמחקר, או בזיקה אליו"