"נניח כי עורך הדין מתמנה לראשונה בחייו כבורר בבוררות עסקית. דומני כי נתקשה לטעון כי בתפקידו כבורר פעל עורך הדין מחוץ למשלח ידו הרגיל. בדומה, כך לגבי הפרופסור למשפטים המתמנה לראשונה בחייו
--- סוף עמוד 29 ---
כבורר. אמנם עורך הדין והפרופסור למשפטים "מגיעים" ממקומות שונים לתפקידם כבורר, אך בשני המקרים הבוררות קרובה לתחומי עיסוקיהם הרגילים" (עניין שלו, בפס' 30 לפסק דינו של השופט י' עמית).
עניין אחרון שברצוני להזכיר תחת נושא זה, מתייחס לאחת התמורות שניתנו על ידי המערערים למוסדות – התחייבות שלא לעסוק בפעילות אחרת בתקופת המחקר, על פי קביעת בית משפט קמא. בעניין ברנע נפסק כי תשלום שניתן לעובד לשעבר, תמורת הסכמתו שלא להתחרות במעסיק הקודם, דינו כהכנסה פירותית מעבודה (ע"א 5083/13 פקיד שומה כפר סבא נ' ברנע [פורסם בנבו] (10.8.2016)). אומנם באותו מקרה דובר על הכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, אולם הנימוקים שבבסיס פסק הדין תואמים גם את התוצאה כי סכומים שניתנו תמורת התחייבות של עצמאי שלא לעסוק במשלח ידו, יעלו לכדי הכנסה ממשלח יד לפי סעיף 2(1).
29. כעת כל שנותר הוא לבחון באופן מלא האם הכספים שקיבלו המערערים עולים לכדי הכנסה לפי סעיף 2(1) ממשלח יד במחקר אקדמי – תחום עיסוקם של המערערים, או לחלופין כהכנסה ממקור אחר לפי סעיף 2(10) לפקודה.
מן הכלל אל הפרט
30. כפי שהוסבר, לא בנקל ייקבע כי הכנסה שאינה במסגרת יחסים פרטיים מובהקים הינה נעדרת מקור, ועל כן אינה חייבת במס. כמובן אין עסקינן במבחן הסתברותי, אלא בפרשנות חוק במקרה קונקרטי. הפרשה שלפנינו עוסקת ביחסים בין מוסדות אקדמיים בניו-יורק לבין חוקרים בתחומי המשפט וההיסטוריה, במסגרתם ניתן מימון מטעם המוסדות לטובת מחקר והשתתפות בחיים האינטלקטואלים של המוסדות. אין מדובר במתנה מובהקת, הניתנת במסגרת אישית בין פרטים. למרות שתורת המקור עודנה חלק משיטת המס בדין הישראלי, היא עברה תמורות שונות, ואף בתחילת דרכה לא היה מדובר במסגרת קשיחה וצרה של מקורות הכנסה מצומצמים. דברים אלו אינם בגדר חידוש, ותואמים את מגמת הפסיקה הכללית, ואת תיקוני החקיקה שהרחיבו את בסיס המס במשך הזמן.
בענייננו אף עולה כי המערערים הוזמנו להתארח במוסדות האקדמיים במהלך השנה בכובעם כחוקרים באקדמיה, ולא כמעשה אישי המנותק ממשלח ידם בישראל. ההתרשמות היא כי המערערים נבחרו בשל מעמדם המקצועי כחוקרים, תוך גם