רקע
2. המערער בע"א 9488/16, פרופ' דוד קרצמר, המערער בע"א 9489/16, פרופ' עדיאל שרמר והמערער בע"א 9491/16, פרופ' ישי בר, משמשים שלושתם פרופסורים באוניברסיטאות ישראליות. שלושתם הוזמנו לשמש חוקרים אורחים במכוני מחקר באוניברסיטת ניו יורק (להלן גם: האוניברסיטה), למשך השנה האקדמית 2009-2010.
מכוני המחקר העניקו לכל אחד מהם מלגה בסכום הנע בין 75,000 ל-100,000 דולר. במסגרת דו"חות שנתיים שהגישו המערערים לרשות המיסים, הם דיווחו על סכום המלגה כ"הכנסה פטורה".
3. המשיב בשלושת הערעורים, פקיד השומה ירושלים, סבר, מנגד, כי יש לראות במלגות שקיבלו המערערים הכנסה הנכללת בבסיס המס, ועל כן הוציא לכל אחד מהם שומות לפי מיטב השפיטה לשנת המס 2009-2010 בהתאם להוראות סעיף 145(א)(2)(ב)
--- סוף עמוד 37 ---
לפקודה. המערערים הגישו השגות על השומות, ובתום הדיון בהן הוציא המשיב, ביחס לכל אחד מהמערערים, שומה בצו, לפי סעיף 152(ב) לפקודה.
4. בנימוקי השומה נכתב, כי המלגות ששולמו למערערים ניתנו במסגרת משלח היד או העיסוק של הנישום, "תוך מתן שירות כלשהו", ולכן יש לראותן כהכנסה מעסק או משלח יד, החייבת במס לפי סעיף 2(1) לפקודה. בהקשר זה ציין המשיב כי מחקרם של המערערים היה בזיקה לתחום מומחיותם; כי טיוטת מחקרם פורסמה באתרי האינטרנט של מכון המחקר שהעניק להם את המלגה; וכי הם לקחו חלק פעיל בחיים האינטלקטואלים של מכוני המחקר.
לחלופין נכתב כי מדובר בהכנסה מהשתכרות או ריווח בשל השימוש בשמם, בידע, ובמוניטין האישי של הנישומים, החייבת במס לפי סעיף 2(7) לפקודה. בהקשר זה צוין כי מכוני המחקר הזמינו להצטרף לשורותיהם "פרופסורים מן השורה הראשונה" וזאת "על מנת להגדיל את המוניטין של המכון", וכי קורות חייהם של המערערים פורסמו באתר המכון "במטרה לפרסם את שם המכון".
לחילופי חילופין נכתב בשומה כי סכום המלגה מהווה הכנסה מהשתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בסעיף 2 לפקודה, וזאת על פי הוראת סעיף 2(10) לפקודה.
כן נדחתה, במסגרת נימוקי השומה, הטענה כי מדובר ב"מלגת הצטיינות", שאינה נכללת בבסיס המס, שכן זו האחרונה ניתנת ללא כל תמורה מצד המקבל בעוד שהמערערים, על פי הנטען, נתנו תמורה למכוני המחקר, בדמות השתתפותם בפורומים שונים של האוניברסיטה ובדמות המחקר שערכו.
5. המערערים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, על החלטת פקיד השומה לדחות את השגותיהם. בית משפט קמא (השופט א' דורות) דחה את הערעור (למעט בשאלת קנס הגירעון שהוטל על המערערים בשל אי-דיווח), תוך שאימץ את עמדת המשיב לפיה המערערים נתנו תמורה למכוני המחקר בעד המלגות שקיבלו, ועל כן יש לראות בסכום ששולם להם הכנסה מ"עסק או ממשלח יד", החייבת במס לפי סעיף 2(1) לפקודה.