30. העובדת תומכת בפסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, וסבורה כי לא הובאה כל הצדקה להתערב בו ולסכל את חזרתה לעבודה של כלכלנית מקצועית, רבת יכולות וכישורים, שפעלה במסירות משך 25 שנות עבודתה בחברה ולא נפל בה כל דופי. עוד סבורה היא כי בית הדין האזורי לא פירש בהרחבה יתרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אלא פסע בדרך שהותוותה על ידי בית המשפט העליון בבג"צ מחמלי. העובדת מדגישה כי חלק משמעותי מטענות החברה יוצאות כנגד קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי, לרבות קביעותיו כי חלתה בפיברומיאלגיה בשנת 2010; כי החברה ידעה על מחלתה לאורך השנים, ולכל הפחות טרם שנקטה בהליך הפיטורים; ולמרות זאת לא שקלה בשום שלב את עובדת היותה "אדם עם מוגבלות" כמשמעותו בחוק. בכך פעלה בניגוד לחוק ואף בניגוד להסכם הקיבוצי שעל הוראותיו היא סומכת, כאשר טענותיה "אך מבליטות את חוסר תום ליבה ומדגישות את חשיבות עמידתם של בתי הדין לעבודה על קיומו של החוק כלשונו ולפי תכליתו".
--- סוף עמוד 19 ---
31. העובדת סבורה כי צדק בית הדין בקביעתו כי היא "אדם עם מוגבלות" כמשמעותו בחוק, שכן מחלת הפיברומיאלגיה ממנה היא סובלת מגבילה את תפקודה באופן מהותי בבית ומחוצה לו ובחייה החברתיים. מדובר בממצא עובדתי, המבוסס על עדותה של העובדת עצמה שלא נסתרה; מסמכים מתיקה הרפואי לרבות מסמך מיום 25.3.10 בו נרשם על ידי פרופ' הורוביץ כי היא סובלת מכאבים ברקמות הרכות; אבחנתה של רופאת המשפחה ד"ר אברמוב מיום 9.9.12 המציינת במפורש את מחלת הפיברומיאלגיה; וכן חוות דעתו וחקירתו של פרופ' בוסקילה, מומחה בר סמכא בתחום. החברה לא הפריכה דברים אלו, ולא הציגה חוות דעת נוגדת של מומחה מטעמה. התבססות החברה על חוק הביטוח הלאומי ועל הקריטריונים שנקבעו על ידי ועדת המעקב אך מלמדת על חולשת טיעוניה, שכן ברור שההגדרה בחוק רחבה יותר ואף תכליותיו שונות.
32. העובדת טוענת כי צדק בית הדין גם בקביעתו לפיה החברה ידעה או הייתה צריכה לדעת על היותה "אדם עם מוגבלות". נקבע עובדתית כי החברה חייבה את העובדת לעבור את הבדיקות התקופתיות, שלא כהטבה בלבד, ומשכך קמה לה חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית. לשיטת העובדת, "מקום בו מעסיק מחייב את עובדיו לבצע בדיקות רפואיות, תוך חדירה לפרטיותם ולאוטונומיה שלהם, אך רצוי הוא כי לכל הפחות הדבר יטיל אחריות על המעסיק כלפי עובדיו במקום בו התגלתה בבדיקות אלו מחלה או קושי בריאותי לשקול את מצבם המשפטי עקב כך". מעבר לכך, הוכח כי החברה ידעה פוזיטיבית על מחלת העובדת. מנהלת שירות הלקוחות בשר"מ "סורוקה" העידה בבית הדין ועדותה - לפיה מסרה לחברה דיווחים לגבי מצבה הרפואי של העובדת בשתי הזדמנויות בשנים 2013 ו - 2015 - לא נסתרה (אך יצוין כנגד כך כי למעשה העידה מנהלת שירות הלקוחות בשר"מ, בעמ' 28 לפרוטוקול, שמסרה שני דיסקים לגבי 2013 ו - 2014 במהלך חודש ספטמבר 2015, היינו לאחר סיום עבודתה של העובדת בחברה). החברה אף נמנעה מהעדתה של מנהלת יחידת בריאות העובד בחברה גב' פרדמן, אשר הייתה מי שביקשה וקיבלה את תוצאות הבדיקות הרפואיות בפועל.