--- סוף עמוד 7 ---
הפנסיה החודשית שהיא עתידה לקבל נמוכה ועומדת על 7,600 ₪ נטו וביקשה "לפנות לוועדת חריגים כדי לנסות לשפר אותה. מבקשת להתחשב במצבי האישי כמפרנסת יחידה".
11. ביום 21.6.15 התכנסה ועדת החריגים (בהרכב שמיר, טל ושני חברי הנהלה נוספים) והחליטה שלא להגדיל את הטבות הפרישה המוענקות לעובדת מכוח ההסכם הקיבוצי, שכן הפנסיה החודשית שתשולם לה עומדת על 12,583 ₪ ובנוסף תקבל מענק בסך של 200,000 ₪. ביום 24.6.15 סיימה העובדת בפועל את עבודתה. ביום 30.6.15 התבקשה לחתום על הסכם פרישה וכתב ויתור בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, אך סירבה לעשות כן.
12. ביום 23.7.15 נמסרה ליו"ר מועצת העובדים חוות דעת שנכתבה על ידי באת כוחה של העובדת, ולפיה על נציגות העובדים לפנות באופן מידי לחברה ולדרוש את החלפת העובדת בעובד אחר שאין מגבלה חוקית לסיים את העסקתו. זאת, בהתחשב בכך שהעובדת חולה בפיברומיאלגיה ומשכך היא "אדם עם מוגבלות" כמשמעותו בחוק והחברה לא שקלה זאת. יו"ר מועצת העובדים העביר את חוות הדעת כפי שהיא, ביום 27.7.15, לשמיר (בליווי מילה אחת: "לטיפולך"), וביום 2.8.15 הבהיר כי בקשתו היא להוציא את העובדת מרשימת המפוטרים ולהחזירה לעבודה בשל מצבה האישי והבריאותי, ולחלופין לזמנה לשימוע שבו תוכל להעלות את כל השגותיה. תשובת החברה לכך הייתה כי העובדת כבר פרשה ומדובר בעניין מוסכם וסופי.
בתגובה מסר יו"ר מועצת העובדים, במכתב מיום 6.8.15, כי המידע על מצבה הבריאותי של העובדת לא היה בידי הוועד בעת הכנת הרשימה, אך היה בידיעת החברה, ולכן לא ניתן לטעון כי הכללתה ברשימת המפוטרים הייתה מוסכמת. ב"כ החברה השיב במענה לכך כי העובדת מעולם לא ציינה כי היא "אדם עם מוגבלות" ולא הוצג כל מסמך המעיד על הגבלה בתפקודה; בהתאם נכללה ברשימת המפוטרים; והעלתה לראשונה טענות בדבר הגנה סטטוטורית רק לאחר סיום עבודתה שנעשה בהסכמה.
--- סוף עמוד 8 ---
13. ביום 25.10.15 פנתה העובדת לבית הדין האזורי בבקשה למתן צו הצהרתי וצו עשה ארעי, לפיו הליכי הוצאתה לפרישה מוקדמת בטלים מאחר שנעשו בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; ואף בניגוד להסכם העבודה האישי שלה וההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים. במהלך דיון מיום 30.11.15 התייתרה בפועל הבקשה הזמנית וניתנו הוראות בדבר ניהול התיק העיקרי. במהלך ההוכחות נשמעו עדויותיהם של תשעה עדים משני הצדדים. בנוסף הוגשה עמדת נציגות העובדים (וכן תצהיר של יו"ר מועצת העובדים), בהם צוין כי שמה של העובדת נכלל ברשימת הפורשים המוקדמים מכוח ההסכם הקיבוצי; לטענת העובדת, קיימת מגבלה חוקית אשר יש בה כדי למנוע את הכללתה ברשימה, כאשר "נציגות העובדים לא ידעה על עניין זה לפני חתימת ההסכם הקיבוצי"; ו"ככל שייקבע כי קיימת מגבלה חוקית כאמור... יש להפעיל את המנגנון הקבוע בסעיף 1 להסכם הקיבוצי".