--- סוף עמוד 11 ---
נרשם במסמכים הרפואיים במפורש), ומבדיקתו אותה עולה כי היא לוקה בשילוב של אוסטאורטריטיס ופיברומיאלגיה, כאשר תרומת הפיברומיאלגיה (כאבים מפושטים ועייפות) בולטת יותר. פרופ' בוסקילה הסביר כי פיברומיאלגיה מאופיינת בין היתר בכאבים מוסקולוסקלטליים (היינו ממקור שריר-עצם) כרוניים מפושטים, הפרעות בשינה ועייפות; כרוכה בירידה פונקציונאלית בתפקוד היום יומי ובפגיעה באיכות החיים; ומשכך הוא סבור ששילוב מחלותיה של העובדת "גורמים להגבלה בתפקודה בבית ומחוצה לו ובחייה החברתיים, באופן מהותי, באופן קבוע". בית הדין קבע לפיכך על סמך עדותו של פרופ' בוסקילה, והגם שבחקירתו הנגדית אישר שמחלת העובדת אינה קשה ואינה דורשת התאמות בעבודה או הפחתה של מספר שעות העבודה, כי העובדת חולה בפיברומיאלגיה "אשר בשלה תפקודה מוגבל באופן מהותי וקבוע בבית ומחוצה לו ובחיים החברתיים", ועל כן יש לראותה כ"אדם עם מוגבלות" לצורך החוק.
בית הדין הבהיר כי אין רלוונטיות לכך שהעובדת אינה נכללת בהגדרת "אדם עם מוגבלות" (שתפורט להלן) כפי שנקבעה ביום 1.10.15 על ידי ועדת המעקב של ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים מכוח ההסכם הקיבוצי מיום 25.6.14 לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות (להלן: ועדת המעקב). הוראותיו של הסכם זה הורחבו בצו הרחבה מיום 21.9.14 (להלן: צו ההרחבה) ונקבע בו מה ייחשב כ"ייצוג הולם" לצורך סעיף 9 לחוק אצל מעסיק המעסיק 100 עובדים לפחות (2% בשנה הראשונה לתחולת הצו ו - 3% לאחר מכן). בית הדין נימק את קביעתו בכך שההסכם הקיבוצי האמור וצו ההרחבה יכולים להוסיף על הוראות החוק, אך לא לגרוע מהן.
20. אשר לשאלה אם החברה ידעה על מחלת העובדת ועל היותה "אדם עם מוגבלות", למעשה לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי העובדת לא דיווחה מעולם טרם חודש יוני 2015 למי מעובדי החברה או הממונים עליה, לרבות מי מנציגות העובדים, כי היא חולה בפיברומיאלגיה, כי יש לה בעיה רפואית כלשהי או כי יש לראות בה כ"אדם עם מוגבלות". עם זאת העובדת טענה כי החברה ידעה או אמורה הייתה לדעת על מחלתה בשל בדיקות הסקר התקופתיות שבוצעו על ידה מדי שנה, ובהן צוין בין היתר דבר מחלתה. בית הדין קבע בקשר לכך את הדברים הבאים:
א. בדיקות סקר שמעסיק מאפשר לעובדיו לבצע תוך מימונן על חשבונו, כחלק מסל הטבות הניתן לעובד, אינן יכולות ליצור ידיעה קונסטרוקטיבית של
--- סוף עמוד 12 ---