דיון והכרעה
5. כפי שעולה מכתב ההגנה שהגישה הנ' 1 ומתשובתה לבקשה למתן סעד זמני, אין ה-נ' 1 כופרת בהתקשרות שבינה לבין התובעת בכל הנוגע לסחורה שבמחלוקת (סעיף ג(12) לכתב ההגנה), אך "ביום 5 בספטמבר 2018 מילוטל התקשרה בהסכם עם חברה בבעלות ובשליטת המשיב 3, ומכרה את מלוא הפעילות הנוגעת לענייננו (לרבות הטובין הכלולים במלאי שנמכר). משהושלם הסכם זה, מילוטל אינה בעלת הטובין ואין לה כל חזקה בהם". פרק א' סעיף 2 לתשובה מטעם המש' 1. ה-נ' 1 טוענת טענות באשר להיקפו של ההסכם בינה לבין התובעת, המועדים אליו הוא מתייחס ותחולתו לגבי שטחי הרשות הפלסטינית. בכל מקרה, עמדת ה-נ' 1 היא, כי משעה שכלל פעילותה וזכויותיה הועברו ל-נ' 2-3-4, או מי מהן, הרי, כלשונה, אין כל נפקות לגביה לפסק-דין של בית-המשפט, שיבקש לאכוף את ההסכם בינה לתובעת. לשון אחר: משעה שה-נ' 1 וה-נ' 2-3-4 החליטו, מאחורי גבה של התובעת, להעביר הן את הסחורה מושא ההסכם בין התו' ל-נ' 1 והן את הזכות לשיווק הסחורה הנדונה, בין השאר, בשטחי הרשות הפלסטינית, הרי די בכך כדי לדחות את טענות התובעת כלפי הנ' 1.
6. אני סבור, כי די בהצגה של עמדות הצדדים, כדי לבסס המסקנה, שאין לטענות הנתבעים על מה לסמוך, עובדתית או משפטית.
7. התובעת צודקת בטענתה, כי למעשה הנ' 1 לא ביססה את טענותיה העובדתיות בתצהירים של הבקיאים בעובדות הרליבנטיות מטעמה. הנ' 1 הגישה תצהיר של תומר טפר, דירקטור ב-נ' 1, אך לא הגישה תצהיר של מנכ"ל ה-נ' 1 בנצי אלישע, או מטעם מנהל המחסנים או מטעם עו"ד ורו"ח גבי קונפינו, ששמותיהם מופיעים בהרחבה בהתכתבות בין הצדדים. בנסיבות אלה אין בפניי, למעשה, תגובה עובדתית כלשהי לטענות התובעת כלפי כלל הנתבעים. ה-נ' 2-3-4 טענו שלא הייה כל קשר ישיר בינם לבין התו'. ממילא ברור שטענות של נ' אלה כלפי התו' אינן מבוססות על מידע שבידי ה-נ' 3 המצהיר מטעמם מידיעה אישית. ראוי להדגיש, כי נטל השכנוע בכל הנוגע לטענות הנתבעים מוטל עליהם. בפועל לא הובאו על-ידיהם ראיות, כאשר את עדי התובעת הם נמנעו מלחקור.
אני מקבל את עמדת התובעת לפיה הוכחו הארכת תוקפו של ההסכם בינה לבין ה-נ' 1 כמו גם ההרשאה לשיווק הסחורה גם בשטחי הרשות הפלסטינית הן בתיעוד כתוב שהוחלף בין התובעת לבין ה-נ' 1 והן בהתנהגות רצופה של הצדדים, העולה בקנה אחד עם עמדת התובעת. זאת ועוד: התובעת גם הראתה, שבתקופה שלאחר העברת הזכויות מה-נ' 1 ל-נ' 2-3-4, פעלה ה-נ' 1 ביחסיה עם התובעת בכל הנוגע לשיווק הסחורה, מכוחם של ה-נ' 2-3-4, כך שלא רק ה-נ' 1 היתה ערה לכל תנאי ההסכם המעודכנים שבין הצדדים, אלא שגם ה-נ' 2-3-4 אינם יכולים להישמע בטענה שלא היו מודעים לקשרים שבין התובעת ל-נ' 1. ראו תצהירו של גבריאל (גבי) כהן קונפינו מיום 31.10.18 סעיפים 9, 10 ותעודות המשלוח שצורפו לו המראות פעילות של ה-נ' 1 בהתאם להסכם הנטען בינה לבין התובעת גם לאחר יום 5.9.18 לגביו נטען, כי הוא המועד הקובע להעברת כלל פעילותה של הנ' 1 ל-נ' 2-3-4.