לא זו אף זאת - קלוד בחקירתו הנגדית סיפק ראשית הודאה בגרסתו של אריה, לפיה מקור הכספים לרכישת המשק הוא בכספי החברה המשותפת "סטארמטאל":
"ש. אתה מימנת את רכישת המשק בכספים שקיבלת מאבא שלך?
ת. כן.
ש. אני רואה שהכספים שקיבלת מאבא שלך, 600 אלף שקלים, המשק עלה 640 אלף שקל, אריה שילם לדעתך רק את ההפרש?
ת. אריה לא שילם שום הפרש. זו התחשבנות שלי עם אריה, סטארמטאל, כאשר יצאתי והעברתי לו את כל המניות, כספים שהגיעו לי מסטארמטאל."
[פר' עמ' 100, ש' 6-1]
הודאה זו סודקת את גרסתו של קלוד לפיה הכספים ששימשו לרכישת הנכס הם כספים שהלווה לו אביו, מר אזולאי.
גם היעדרן של ראיות מחזקות אחרות, כדוגמת דפי חשבון של מר אזולאי (האב) שמעידות על קיומה של יתרה כספית הולמת והסבר באשר למקור הכספים, מערערות מאוד את משקלו של הסכם ההלוואה שבין קלוד לבין אביו. אף הסתירה עם "טבלת האקסל", שמתעדת את השקעות השותפים בחברה שנערכה על ידי אריה והוצגה במסגרת הליך בבית משפט השלום בנתניה, מעוררת סימני שאלה, שמא עסקינן בגרסה שנערכה לצורך ההליך דנן.
33. לכל אלה יש להוסיף את הדוחות הכספיים המבוקרים של החברה אשר נחתמו על ידי בעלי המניות, ובהם מופיע המשק כחלק מהרכוש הקבוע של החברה. התנהלות זו מלמדת באופן ברור כי אין ממש בגרסתו של קלוד, לפיה הוא רכש את הזכויות במשק והוא מי שזכאי להיות בעל הזכויות בו גם כעת.
מטעמים אלה, אני דוחה את גרסתו של קלוד לפיה הוא רכש את המשק באופן אישי מכספים שהלווה לו אביו. אני קובע כי המשק נרכש עבור החברה, בהתאם להסכם המשק שנערך בין החברה לבין קלוד וכחלק מהשקעות הבעלים של אריה וקלוד בחברה. לפיכך, המשק מהווה חלק מרכושה הקבוע של החברה. לנוכח קביעה זו ממילא יש לדחות את עילת התביעה האישית של חברת לוי ואריה בגין המשק והשימוש שנעשה בו.
ביטול המשכון שנרשם על המשק
34. בשנת 2009 נקלעה החברה למשבר ניהולי על רקע חילוקי דעות בן עו"ד לוי ואייל לבין קלוד ואריה. ברקע המשבר הייתה מחלוקת באשר לשיווק של הפטריות שיוצרו בחווה על ידי חברת אסיף.
לגרסתו של אריה, אסיף סיווגה את הפטריות של החברה כ"סוג ב'" ועל כן הפחיתה את מחיר התמורה. בנסיבות אלה, פעלה החברה לשיווק תוצרתה באמצעות צדדים שלישיים, חרף הסכם השיווק בו התחייבה לבלעדיות בשיווק כלפי אסיף [סעיפים 43-42 ל-ת/5].
על רקע משבר האמון שבין קבוצת לוי לבין קבוצת אריה-קלוד, ביטל עו"ד לוי ערבויות שהעמיד לזכות החברה וכן נקט בהליכים משפטיים למתן חשבונות ולסעדים כספיים והצהרתיים במסגרת הליך של בוררות [נספח 9 ל-ת/1]. עוד קודם לכן הוגשו תובענות לבית משפט השלום בנתניה להשבת השופל והציוד שהועברו לחברה מכוח הסכם המייסדים. תביעות אלה הוגשו על ידי תאגיד בשם יתב בע"מ, אשר טען לבעלות בשופל ובציוד [נספח 10 ל-ת/1: ה"פ (שלום נתניה) 28724-12-09 יתב בע"מ נ' פטריות הנגב בע"מ - באשר לשופל; נספח 11 ל-ת/1: ה"פ (שלום נתניה) 38091-04-10 יתב סוכנויות הנדסה (99) בע"מ נ' פטריות הנגב בע"מ – באשר לציוד].
בסופו של דבר, במהלך שנת 2010 פסקה הפעילות היצרנית של החברה במשק [סעיפים 52-48 ל-ת/1; סעיף 51 ל-ת/3; סעיפים 49-47 ל-נ/3; מוצג 25 למוצגי הנתבעים].