"והואיל: והייתה מניעה לרשום את החברה כבעלי הזכויות בנחלה, החליטה החברה שקלוד יהיה הנציג מטעמה ועל שמו תרשמנה הזכויות בנחלה, אך הנחלה תהיה שייכת לחברה ולה בלבד"
קלוד הודה בחקירתו הנגדית כי הוא אכן חתם על הסכם המשק והודעת המשכון שנערכה מכוחו [פר' עמ' 100, ש' 23-18]. לפיכך, הוא אינו יכול להישמע בטענה שאינו מחויב לתוכנם.
יתירה מכך, קלוד אף פעל בהתאם להסכם המשק, עת משכן הוא את הזכויות במשק לזכות החברה. גם בכך יש להעיד כי קלוד אינו בעל הזכויות במשק, בדיוק כפי שנקבע בסעיף 1 להסכם המשק:
"1. הצדדים מסכימים כי כל הזכויות במשק 57 בפעמי תש"ז הרשומות ואשר תהיינה רשומות על שמו של קלוד הינן של החברה ולצורך הבטחת זכויותיה של החברה ימושכנו זכויותיו של קלוד לטובת החברה."
31. גם טענתו של קלוד לפיה מקור הכספים לרכישת המשק הוא מהלוואה שנטל מאביו אינה נקיה מספקות.
גרסה זו הוכחשה נמרצות על ידי אריה שטען כי מקור הכספים הוא בחברה המשותפת סטארמטאל , שלו ושל קלוד:
"ש. תאשר לי שהמשק נקנה 600,000 ₪ מתוך 640,000 ₪ הועברו מחשבון אבא של קלוד.
ת. הכסף נקנה מכספים של חברת סטארמטל. זו הייתה חברה שעוסקת בייצוג של חברה איטלקית ועבדה על עמלות שהייתה מקבלת על ידי זה שייצגה את החברה בארץ. באותו זמן הצטבר בחברה הרבה כסף מהחברה האיטלקית כתוצאה מפרויקט שעשינו בארץ והתלבטנו אני וקלוד מה לעשות עם הכסף. קלוד בא עם הצעה שנקים חווה לגידול פטריות ואני קצת פחדתי מכל זה ואמרתי שאני מוכן אבל בתור מנהל הפרויקט, בתור שכיר. זה היה ב – 2004. ב – 2005 קלוד בא עם הצעה שאסיף תצטרף כשותף ובשלב הזה היה צריך להשקיע כסף ואז אמרנו יש לנו סכום של 800 – 900 אלף שקל ביורו שנמצא אצל האיטלקים ואנחנו צריכים להביא אותו לארץ באיזושהי צורה מסוימת. אני וקלוד 70% מניות שלי ו – 30% של קלוד, הוא הציע שניכנס שותף עם אסיף, אמרתי לו את הכסף של האיטלקים נתחלק חצי חצי. חברת סטארמטל היא המשקיעה בפטריות הנגב מבחינתי, מבחינת ספרי החברה והכסף עבר ישירות מסטארמטל לבנק בשוויץ לחשבון של קלוד שהיה שם, איך זה הגיע לארץ אני לא יודע. זה נעשה במסגרת המשפחה שלהם. אותי עניין שהשיק הגיע ללקוח בארץ."
[פר' עמ' 48, ש' 22-9]
32. גרסה דומה הוצגה על ידי עו"ד לוי בחקירתו הנגדית. כך, כאשר נשאל האם נכון יהיה לומר כי קלוד רכש את המשק מכספו הפרטי השיב: "... אריה וקלוד שניהם יחד שילמו עבור הקרקע, זה לא בדיוק קרקע, אלא רכישת משק של נחלה חקלאית. הכסף הגיע מאריה וקלוד כאשר זה נרשם כהשקעתם כאשר ההשקעה חולקה מחצית ומחצית..." [פר' עמ' 35, ש' 7-5].