59. במסגרת התביעה שכנגד, העלו הצדדים טענות נגדיות באשר לסיבה שהובילה לקריסתה הכלכלית של החברה.
קלוד הסביר כי ברבעון הראשון של שנת 2009, זמן קצר לאחר שהחברה החלה את פעילותה בגידול פטריות, חברת אסיף הפסיקה לקבל את מלוא התוצרת החקלאית שייצרה החברה, כאשר בתחילה הפחיתה את הכמויות ובהמשך הפסיקה כליל [סעיף 33 ל-נ/3]. בתחילת חודש מאי פנה אריה במכתב לחברת אסיף, בו הלין על סירובה לקבל את מלוא התוצרת החקלאית של החברה כפי שהוסכם וציין כי בכך מסבה היא לחברה נזקים כלכליים רבים. בד בבד, שלח אריה הודעת דואר אלקטרוני לעו"ד לוי במסגרתה פרש את הנזקים שנגרמים לחברה נוכח התנהלותה של חברת אסיף [נספח 20 ל-נ/3]. בהמשך, חברת אסיף הפסיקה את פעילותה כליל וחדלה לקבל את תוצרת החברה. בחודש אוקטובר בשנת 2009, נוכח קשיים כלכליים שחוותה, נכנסה אסיף להליכי חדלות פירעון [סעיף 36 ל-נ/3].
60. במועד שסמוך לקריסתה של חברת אסיף, סירב עו"ד לוי להעביר לידי החברה המחאות משוכות מחשבונה של חברת אסיף בגין התוצרת שייצרה החברה. רק לאחר שחברת אסיף קרסה כליל, ניאות עו"ד לוי להעביר את ההמחאות לחברה. המחאות אלה חוללו מיד לאחר הפקדתם מהסיבה: "אין כיסוי מספיק" [סעיף 38 ל-נ/3]. לשם תמיכה בטענה זו הפנה קלוד למכתב ששלח אריה לחברת אסיף בחודש יוני בשנת 2009 ממנו עולה כי עו"ד לוי מעכב בידיו המחאות של חברת אסיף המיועדות לחברה [נספח 21 ל-נ/3]. עוד הפנה קלוד למכתב ששלח ב"כ החברה לעו"ד לוי, במסגרתו נדרש עו"ד לוי להשיב לחברה סך 440 אלף ₪ בגין שיקים שנמשכו על ידי חברת אסיף לפקודת החברה, אך הופקדו בחשבון הבנק של עו"ד לוי, חלף חשבון הבנק של החברה [נספח 22 ל-נ/3].
61. כתוצאה מההמחאות שחוללו ומהחוב העצום של חברת אסיף כלפי החברה (החברה הגישה תביעת חוב כנגד חברת אסיף על סך 1,573,287 ₪), נקלעה החברה למחסור במזומנים וכפועל יוצא הוגבלו יכולותיה לרכוש חומרי ייצור. דבר זה גרם לעיכוב בגידול התוצרת, לירידה ביבול ובאופן בלתי נמנע, להפרת התחייבויות החברה ולפיגור בתשלומים לבנקים ולספקים השונים [סעיף 42 ל-נ/3].
61. עו"ד לוי התנגד באופן נחרץ לטענתו של קלוד לפיה הוא עיכב המחאות של חברת אסיף המיועדות לחברה. לדבריו מדובר בעלילת דם [פר' עמ' 26, ש' 11]. עו"ד לוי הסביר כי, פעילות החברה בתחום גידול הפטריות הייתה טובה והיקף התוצרת עמד על כ-30 טון לחודש. אולם אז, החל קלוד לפעול בניגוד להסכם המייסדים.
כך, החברה, באמצעות קלוד, החלה למשוך שיקים ללא חתימת הקיום המחייבת של עו"ד לוי; מכרה סחורה בלי לשתף את עו"ד לוי בכך; שיווקה תוצרת של החברה שלא באמצעות צינורות השיווק שהוסכמו. פעולות אלו נעשו, לטענת עו"ד לוי, בעורמה, בכוחנות ובריונות. בנסיבות אלה, ביטלה חברת לוי את ערבותה בבנקים לאשראי חדש [סעיף 5 ל-ת/1; סעיף 13 ל-ת/2].
62. לשם חיזוק גרסתו, זימן עו"ד לוי לעדות את מר גיל גולן, מי שניהל את הקטיף ואת בית האריזה בחברה החל מחודש אוקטובר 2008 ועד ליום סגירתה (להלן – גיל).
גיל הסביר כי מידי יום הייתה מגיעה משאית של חברת אסיף, עליה היו מעמיסים עובדי החווה את התוצרת של אותו יום. כבר מתחילת עבודתו הבחין גיל כי אל החווה הגיעו משאיות אשר פרקו סחורה המכילה פטריות מחווה אחרת. לדבריו: "נאמר לי שאלו פטריות שמגיעות מחווה ברמות מאיר שנקראת פטריות הכפר ששייכת לקלוד והן מגיעות אל פטריות הנגב ומשולבות בשיווק". ובהמשך: "היינו מקבלים קרטונים של פטריות שכתוב עליהן "פטריות הכפר" ושופכים אותם לתוך קרטונים של "פטריות הנגב" [סעיפים 8 ו-11 ל-ת/10].