[...]
לפיכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
1. הצדדים מסכימים כי כל הזכויות במשק 57 בפעמי תש"ז הרשומות ואשר תהיינה רשומות על שמו של קלוד הינן של החברה ולצורך הבטחת זכויותיה של החברה ימושכנו זכויותיו של קלוד לטובת החברה.
[...]"
[נספח 5 ל-ת/1]
הסכם המשק, שנערך בעת שמערכת היחסים העסקית בין בעלי המניות בחברה הייתה תקינה, מלמד בבירור כי המשק הוא חלק מרכוש החברה. הטעם היחידי לאי-רישום החברה כבעלת הזכויות במשק הוא חוסר יכולת חוקית לעשות כן. לפיכך, הפתרון שהגו מייסדי החברה הוא לרשום את קלוד כבעל הזכויות במשק. בכך תמצית הסכם המשק ובכך ועיקרו.
קלוד לא הכחיש את חתימתו על הסכם המשק. אולם לדבריו, חתימתו נעשתה לבקשתו של עו"ד לוי עם מסמכים רבים נוספים שנחתמו על ידו. לגרסתו, הוא לא קרא את תכנו של הסכם המשק. כך, כשנרשם בהסכם המשק כי החברה היא שמימנה את הוצאות רכישת הנחלה, מדובר בדבר שאינו נכון [סעיף 26 ל-נ/3]. לדבריו: "המשק נקנה מכספי. כאשר חתמתי על המסמך הזה שי לוי החתים אותי בערימת ניירות אצלו במשרדים, הוא היה מאוד מרשים ... אני חתמתי והוסבר לי שאני אוכל לקבל ערבויות מהבנקים אם אני אשים את המשק בתוך החברה, ידעו כולם שזה המשק שלי ..." [פר' עמ' 101, ש' 6-3].
אין בידי לקבל את גרסתו זו של קלוד, מכוחה הוא מבקש להתנער מהתחייבותו החוזית בהסכם המשק. בהינתן שקלוד אכן חתם על הסכם המשק, הוא מוחזק כמי שהסכים לכל תנאיו. בפרט נכון הדבר בענייננו, מקום בו עסקינן בהסכם קצר, בן עמוד אחד, שכולל מבוא ושני תנאים אשר מנוסחים בבהירות יתירה [ע"א 467/64 שוייץ נ' סנדור, פ"ד יט 113, 117 (1965); ע"א 413/79 אדלר חברה לבנין בע"מ נ' מנצור, פ"ד לד(4) 29, 38 (1980); ע"א 8163/05 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקאות 30-27 בפסק דינה של השופטת ע' ארבל (פורסם בנבו, 6.8.2007); ע"א 2731/07 מחמוד נ' חטאר, פסקה 23 בפסק דינה של השופטת ע' ארבל (פורסם בנבו, 29.03.2009)].
שלישית, ביום 15.11.2005 נרשם משכון על זכויותיו של קלוד במשק [נספח 9 ל-ת/5]. רישום המשכון מעיד על ביצוע ההתחייבויות מכוח הסכם המשק על ידי קלוד. רישום המשכון לזכות החברה מהווה ראיה משמעותית לביצוע הסכם המשק. בנוסף, יש בו להוות הודאה מצדו של קלוד באשר לתוכנו המחייב של הסכם המשק וממילא לאמור בו לפיו המשק הוא חלק מרכושה הקבוע של החברה.
רביעית, בכל הדוחות הכספיים המבוקרים שנערכו עבור החברה על ידי משרד רו"ח דוידוב-קופר ושות', נרשמה "חוות פטריות" כחלק מהרכוש הקבוע של החברה. בביאור 4 לדו"ח המבוקר נרשם כי חוות הפטריות מורכבת מעלות קרקע בסך 673,709 ₪ ומעלויות נוספות בגין בניה, מיסים ואגרות, הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות מימון.
בחינת עלות רכיב הקרקע מלמדת כי היא קרובה למחיר הרכישה שעמד על סך 640,860 ₪ [חוזה המכר בין קלוד לבין גב' אפסאי צורף כמוצג 9 למוצגי הנתבעים]. הדברים הובהרו היטב בעדותו של רו"ח קופר לפניי: