אי ההבנה של התובע בהוצאות והכנסות החברה מובנת לאור הודאתו של התובע עצמו בחקירתו כי הוא היה בעל תפקיד יותר טכני מאשר ניהולי בחברה (פרוטוקול הדיון עמוד 3 שורות 11-14):
"ש. מה היתה חלוקת התפקידים בינך לבין הנתבע ב- 2 החברות
ת. הייתי אחראי על היעוץ בשתי החברות, ועל התחזוקה ועל כל הפעולות הטכניות, ב- 2 החברות, אני איש טכני, והנתבע היה אחראי על המכירות ב- 2 החברות ועל הניהול האדימניסטרטיבי ב- 2 החברות כולל משכורות."
חוסר ההבנה של התובע בהוצאות החברה מחזקת את טענתו של הנתבע כי תביעתו של התובע הייתה צריכה להיתמך בחוות דעת חשבונאית. טענות אלה שהעלה התובע בתביעתו, המתרכזות בפעולות בחשבון החברה, אינן יכולות להסתכם במסגור של שורות בדפי החשבון של החברה אלא נדרשת להן בחינה מעמיקה ומעקב אחרי ההכנסות וההוצאות של החברה לאורך מספר שנים עד למועד פירוקה. התובע לא יכול היה לבסס את טענתו מבלי לבחון את הדוחות הכספיים של החברה, תוך ראייה כוללת של הפעולות שבוצעו בחשבון החברה, כפי שהדבר היה צריך לבוא לידי ביטוי בחוות דעת מומחה מתאימה מתחום החשבונאות. הוכחת טענותיו של התובע הינן בגדר "עניין שבמומחיות", כאמור בתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי. משלא צירף התובע חוות דעת מתאימה הרי שדין טענותיו להידחות אף מהטעם הזה.
לסיכום, נטל הראיה בה חייב התובע לעמוד על מנת לבסס את תביעתו אינה יכולה להסתכם בהעלאת ספקות וטענות אווירה בנוגע להעברות שונות בחשבון הבנק של החברה על ידי הנתבע. על התובע היה הנטל להביא ראיות ממשיות לביסוס טענותיו נגד הנתבע מעבר למאזן הסתברויות. בנטל זה לא עמד התובע.
סוף דבר
התביעה נדחית.
התובע יישא בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 ש"ח
הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה
גד ארנברג