עוד רלוונטיים הדגלים האדומים כדלקמן אשר נקבעו במסמך המפקחת על הבנקים:
הקמת חברה פעילה נוספת בעלת שם דומה במדינה אחרת; העברות מרובות ובסכומים מהותיים אל מדינות OFFSHORE ולהיפך ; תנועות סיבוביות בהן כספים מושקעים מחדש במדינת המקור אחרי שהופקדו במדינה זרה (לעיתים קרובות OFFSHORE);הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לפרופיל הלקוח כגון ניהול פעילות עסקית בחשבון שלא נפתח למטרה זו או היקף פעילות שאינו תואם את המידע שמסר הלקוח בעת פתיחת החשבון; חשבונות של תושבי חוץ, בהם מיופה כוח תושב ישראל; חשבונות על שם חברה שהתאגדה ב OFFSHORE שבשליטת תושב ישראל או שמורשה החתימה בחשבון הוא תושב ישראל.
22. שלב הפחתת הסיכון (risk mitigation);
בקרה, מעקב וניטור מוגברים- בשלב הפחתת הסיכון, נדרש התאגיד הבנקאי, בראש ובראשונה לבצע פעולות בקרה, מעקב אחר לקוחותיו ואחר פעילותם ובמידת הצורך לחדש את הליך הכר את הלקוח המבוצע להם. במסגרת זו ועל מנת ליישם חובותיו, רשאי הבנק לדרוש מסמכים ומידע נוספים מאת הלקוח על מנת להפיג החשדות העולים בהקשר לפעילותו.
כך, כאמור, סעיף 2א'(ב) לצו קובע חובת בקרה שוטפת על פעילות הלקוח לצורך איתור פעולות חריגות לשם עדכון "הכר את הלקוח אשר נערך לו". הוראה דומה קיימת בסעיף 14 לנוהל 411. זאת ועוד, כפי שהובא לעיל, נקבע בסעיף 15 לנוהל 411 כי באשר ללקוחות אשר סווגו כלקוחות בסיכון גבוה יש לנקוט בדרכי הפחתת סיכון כגון- מערך מאורגן של בקרה וכן ביצוע "הכר את הלקוח מוגבר".
נוסף על כך, סעיף 9 לצו, קובע חובת דיווח על כל פעולה חריגה של לקוח לרשות המוסמכת. מתוך הגדרת "פעולה חריגה" בהתאם לסעיף זה, ניתן להוסיף ללמוד על אינדיקציות נוספות באשר לפעולות אשר יש בהן בכדי להשפיע על סיווגו של הלקוח ועל נקיטת פעולות באשר אליו. כך, סעיף 9 לצו מגדיר פעולה חריגה כ:"פעילות שעל פי המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, התעורר אצלו חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טרור". מבלי לגרוע מן האמור, נקבע כי כל פעילות המפורטת בתוספת השנייה לצו תוגדר כפעילות חריגה ובכלל זה, תחשבנה כפעילויות חריגות: פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובות הזיהוי; קיומו של נהנה בחשבון שאינו מוצהר או במקום מי שהוכרז כפעיל טרור; פעילות הנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של בעל החשבון; מספר פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, כספים וניירות ערך נמשכים סמוך לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל; העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ ולהיפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון; פעולה בחשבון שאינה אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין; היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין; מספר פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין; הפקדות מרובות, בלא סיבה נראית לעין, על ידי אדם שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה; העדר זיקה בין לווה ובין בטוחה שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי; וכיוצא בכך.