פעולות אלה נועדו לקבלת מירב הפרטים על הלקוח ועל אופי פעילותו, באופן שיאפשר להצביע על "נורות אדומות" אשר יש בהן בכדי להוביל לסיווג הלקוח כלקוח בסיכון ולהעריך את הסיכון המובנה הכרוך בלקוח ובפעילותו.
- הצו, המעגן כאמור את החובה להכיר את הלקוח, מפנה לצורך יישומו לכללים כפי שנקבעו על ידי המפקח על הבנקים בנוהל 411 וזאת, בהתאם לנוסח הוראה זו אשר פורסם בנובמבר 2016, עובר לכניסתו לתוקף ביום 7/10/16 של תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון ואשר במסגרתו נוספו והוגדרו עבירות מס נוספות כעבירות מקור (במאמר מוסגר אציין כי הוראה זו תוקנה ביום 1/1/18 ואולם, הואיל והאירועים נשוא התביעה קודמים למועד תיקון זה, אתייחס להלן להוראה קודם לתיקונה).
במסגרת נוהל 411, נקבע כי התאגיד הבנקאי נדרש לקבוע מדיניות לסיווג קבוצות לקוחות בסיכון גבוה וכי בגיבוש המדיניות כאמור יובאו בחשבון גורמים כגון: "בירור אודות מטרת פתיחת החשבון, נסיבות פתיחת החשבון והפעילות המתוכננת בו, עיסוקו של הלקוח, והאם הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר, מקור עושרו/הכנסותיו ומקור הכספים שאמורים להיות מופקדים בחשבון, זיקתו למיקום הסניף של התאגיד הבנקאי, האם הלקוח סורב לקבל שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור, בירור אודות חשבונות הקשורים לחשבון הלקוח, וכן כל פרט אחר הדרוש כדי להבין את מהות פעולותיו של בעל החשבון;"
עוד נקבע בסעיף 9 לנוהל 411 כי אם בעל החשבון או הנהנה בו , במישרין או בעקיפין, הוא תאגיד יש לנקוט באמצעים סבירים על מנת לקבוע את זהותם האמיתית של האנשים העומדים מאחורי התאגיד. כמו כן, במקרה של "שרשור" חברות יש לקבוע מיהו העומד בראש הקבוצה. נוסף על כך נקבע בסעיף 9(ג) לנוהל 411 כי:
"תאגיד בנקאי שיש לו סיבה להאמין כי מבקש לפתוח חשבון סורב בקבלת שירותים בנקאיים בתאגיד בנקאי אחר, מנימוקים הקשורים לאיסור הלבנת הון או למימון טרור, יפעיל הליכי בדיקה מחמירים בפתיחת חשבון לאותו לקוח."
זאת ועוד, סעיף 14 לנוהל, דן במעקב השוטף וקובע בסעיף (א) כי :"תאגיד בנקאי יעקוב אחר הפעילות בחשבון של לקוח על מנת להחליט אם היא עולה בקנה אחד עם ציפיותיו לגבי הפעילות בחשבון ועם היכרותו את הלקוח, פעילותו העסקית ופרופיל הסיכון שלו ובמידת הצורך, נאותות מקורות הכספים בחשבון," בסעיף (ב) נקבע כי על התאגיד לנהל מערכת ממוחשבת לאיתור פעילות חריגה ובמסגרתו נקבע כי פעולות חריגות יכללו בין השאר:" פעולות נעדרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולות מורכבות, פעולות בהיקפים ניכרים ובפרט הפקדות במזומן בסכומים שאינם מתיישבים עם הפעילות הצפויה בחשבון"