19. שלב הכר את הלקוח והערכת הסיכון ;
הבסיס הראשוני למלחמה בהלבנת הון באמצעות המערכת הבנקאית הוא הכרת הגורמים המעורבים בפעילות הבנקאית. כיוון שכך, החובה הראשונה המוטלת על הבנקים היא: "הכר את הלקוח" [ראו- שנער בעמוד 257]. כך, סעיף 7(א) לחוק איסור הלבנת הון מסמיך את נגיד בנק ישראל לאסור על הבנקים לתת שירותים מסויימים מבלי לקבל את פרטי הזיהוי של מקבל השירות. בהתאמה, במסגרת הצו, נקבעו פעולות שעל תאגיד בנקאי לבצע בטרם יפתח חשבון ללקוח וכן תוך כדי ניהול החשבון. כך, סעיף 2 לצו קובע חובות זיהוי הלקוח וקבלת פרטיו וכן, כי לא תבוצע פעולה בחשבון על ידי מי שאינו מזוהה על ידי התאגיד הבנקאי.
עוד נקבע בסעיף 2א' (א) לצו כי :
"לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון ולא יבצע פעולה שאינה נרשמת בחשבון, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו "הליך של הכרת הלקוח" לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" – בין השאר בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, ואם סורב מבקש השירות למתן שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו; תאגיד בנקאי יערוך רישומים של פרטים אלה."
נוסף על כך נקבע בסעיף 2א'(ב) כי יש לעדכן את רישומי הלקוח במהלך הבקרה השוטפת וכן כי, ככל שמתעורר ספק באשר לזהות מקבל השירות או אמיתות מסמכי הזיהוי, יש לבצע הליך הכרת הלקוח פעם נוספת.
פעולות אלה נועדו לקבלת מירב הפרטים על הלקוח ועל אופי פעילותו, באופן שיאפשר להצביע על "נורות אדומות" אשר יש בהן בכדי להוביל לסיווג הלקוח כלקוח בסיכון ולהעריך את הסיכון המובנה הכרוך בלקוח ובפעילותו.
20. הצו, המעגן כאמור את החובה להכיר את הלקוח, מפנה לצורך יישומו לכללים כפי שנקבעו על ידי המפקח על הבנקים בנוהל 411 וזאת, בהתאם לנוסח הוראה זו אשר פורסם בנובמבר 2016, עובר לכניסתו לתוקף ביום 7/10/16 של תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון ואשר במסגרתו נוספו והוגדרו עבירות מס נוספות כעבירות מקור (במאמר מוסגר אציין כי הוראה זו תוקנה ביום 1/1/18 ואולם, הואיל והאירועים נשוא התביעה קודמים למועד תיקון זה, אתייחס להלן להוראה קודם לתיקונה).
במסגרת נוהל 411, נקבע כי התאגיד הבנקאי נדרש לקבוע מדיניות לסיווג קבוצות לקוחות בסיכון גבוה וכי בגיבוש המדיניות כאמור יובאו בחשבון גורמים כגון: "בירור אודות מטרת פתיחת החשבון, נסיבות פתיחת החשבון והפעילות המתוכננת בו, עיסוקו של הלקוח, והאם הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר, מקור עושרו/הכנסותיו ומקור הכספים שאמורים להיות מופקדים בחשבון, זיקתו למיקום הסניף של התאגיד הבנקאי, האם הלקוח סורב לקבל שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור, בירור אודות חשבונות הקשורים לחשבון הלקוח, וכן כל פרט אחר הדרוש כדי להבין את מהות פעולותיו של בעל החשבון;"