כך, כחלק מרכזי מהשלב הראשון - מבוצע הליך "הכר את הלקוח" (אשר במאמר מוסגר אציין כי בהתאם לדין ולנהלים יש לבצעו לא רק בפתיחת החשבון אלא בכל זמן הפעילות, בהתאם לנדרש), במסגרתו נבחנים הלקוח ופעילותו ומוערך הסיכון המובנה (inherent risk) הגלום בלקוח, כפועל יוצא מסוג הלקוח והיקף וסוג פעילותו. כאינדיקציות מסייעות לשם קטלוג הלקוח, פורסמה רשימת "דגלים אדומים" אשר ככל שהינם מתקיימים בלקוח או בפעילותו, יש בכך בכדי להשפיע על הסיכון המובנה בהם.
בשלב השני - מוקצים משאבים למעקב שוטף אחר הלקוח ופעילותו בהתאם למדרוג הסיכון שלו, באופן שככל שהסיכון הכרוך בלקוח הינו גבוה יותר, כך יוקצו לשם בחינת ובקרת פעילותו משאבים גדולים יותר.
- במסגרת החקיקה בישראל, כמו גם הנהלים אשר הוצאו בחסותה, קיים שיקוף למתודולוגיה כפי שהוצגה, על שני שלביה.
- שלב הכר את הלקוח והערכת הסיכון ;
הבסיס הראשוני למלחמה בהלבנת הון באמצעות המערכת הבנקאית הוא הכרת הגורמים המעורבים בפעילות הבנקאית. כיוון שכך, החובה הראשונה המוטלת על הבנקים היא: "הכר את הלקוח" [ראו- שנער בעמוד 257]. כך, סעיף 7(א) לחוק איסור הלבנת הון מסמיך את נגיד בנק ישראל לאסור על הבנקים לתת שירותים מסויימים מבלי לקבל את פרטי הזיהוי של מקבל השירות. בהתאמה, במסגרת הצו, נקבעו פעולות שעל תאגיד בנקאי לבצע בטרם יפתח חשבון ללקוח וכן תוך כדי ניהול החשבון. כך, סעיף 2 לצו קובע חובות זיהוי הלקוח וקבלת פרטיו וכן, כי לא תבוצע פעולה בחשבון על ידי מי שאינו מזוהה על ידי התאגיד הבנקאי.
עוד נקבע בסעיף 2א' (א) לצו כי :
"לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון ולא יבצע פעולה שאינה נרשמת בחשבון, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו "הליך של הכרת הלקוח" לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, "הליך של הכרת הלקוח" - בין השאר בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, ואם סורב מבקש השירות למתן שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק - גם סוג עסקיו; תאגיד בנקאי יערוך רישומים של פרטים אלה."
נוסף על כך נקבע בסעיף 2א'(ב) כי יש לעדכן את רישומי הלקוח במהלך הבקרה השוטפת וכן כי, ככל שמתעורר ספק באשר לזהות מקבל השירות או אמיתות מסמכי הזיהוי, יש לבצע הליך הכרת הלקוח פעם נוספת.