בהינתן כאמור שחלק גדול מהפעילות לשם הלבנת הון מתבצעת באמצעות המערכת הבנקאית, על מנת למנוע מהמוסדות הפיננסיים לשמש כלי שרת בידי מלביני הון ועל מנת לרתום את היעילות, המיחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות, למלחמה בהלבנת הון וטרור, הטילו מדינות שונות ובכלל זה ישראל, שורת חובות על המערכת הבנקאית [שם.]. כך, במסגרת ההוראות הנוגעות לאיסורים בדבר הלבנת הון בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וכן צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001 (להלן: "הצו") - הוטלו על התאגיד הבנקאי, במקביל לפעילותו העסקית, תפקידים בעלי גוון מנהלי ובכלל כך, חובות של קבלת מידע אשר יעודן איתור פעולות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור ונקיטה בפעולות- לרבות דיווח על מנת למנוע פעילות אסורה [ראו- פסק הדין בעניין עמותת איעמאר; פסק דין בעניין רינסנס ; ערעור אזרחי 3497/15 אימפריה יאסין להשקעות ומימון בערעור מיסים נ' בנק הפועלים בערעור מיסים [פורסם בנבו] (11.11.15)(להלן: "פסק הדין בעניין אימפריה יאסין")].
ויודגש, מקום בו הבנק אינו ממלא אחר החובות המוטלות עליו מכוח הדין יכולה להיקבע אחריות פלילית כלפי הבנק או עובדיו [סעיף 7(ג) לחוק וסעיף 12 לצו] וכן, יכול שתוטל על הבנק סנקציה אזרחית- עיצום כספי בהתאם לסעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון . ויודגש, העיצומים הכספיים בישראל אינם חזות הכל, באשר תאגידים בנקאיים הפועלים גם בחו"ל צפויים לעיצומים כספיים גם שם (בהקשר זה, אציין במאמר מוסגר תשלום בסך כמיליארד ₪ בו נשא בנק לאומי בארצות הברית והפרשת סכומים דומים על ידי בנק הפועלים בשל חקירות בהקשר זה).
עוד יצויין כי, כמובהר בסעיף 1 לכללים שקבע המפקח על הבנקים, בהוראת נוהל 411 של המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות) (להלן:- "נוהל 411"), מטרה נוספת העומדת בבסיס החובות והכללים כפי שנקבעו והוטלו על התאגידים הבנקאיים, הינה רצון לשמור על שמו הטוב והאמון שרוכש הציבור לתאגיד הבנקאי והמערכת הבנקאית. כך, בסעיף 1(ב) לנוהל 411 נקבע:
"מעורבותו של תאגיד בנקאי בהלבנת הון ובמימון טרור עלולה לפגוע בשמו הטוב ובאמון הציבור בו ובמערכת הבנקאית כולה. ללא בדיקה מעמיקה של זהות הלקוח, עלול התאגיד הבנקאי להיחשף לסיכוני מוניטין לסיכונים תפעוליים, לסיכונים משפטיים ולסיכונים אחרים. כללים נאותים לעניין הכרת הלקוח מסייעים בהגנה על המוניטין של התאגיד הבנקאי ועל האמינות של המערכת הבנקאית, בכך שהם מקטינים את הסיכוי שהתאגיד הבנקאי ייהפך לכלי או לקורבן של פשע וכתוצאה מכך יפגע".
- הוראות החקיקה הנוגעות לאיסור ומניעת הלבנת הון וטרור, כפי שנקבעו גם בישראל, מבוססות ומיועדות ליישם מסמכים תורתיים - מתודולוגים של הארגונים הבינלאומיים המובילים את ההתמודדות עם הלבנת הון ומימון טרור ובכלל זה, ברמה הכללית - מסמכים אשר פורסמו ומפורסמים על ידי ארגון FATF (Financial Action Task Force) -שהוא ארגון בינלאומי שמטרתו לקדם ולפתח מדיניות במישור הלאומי והבינלאומי לשם מאבק בהלבנת הון ובמימון הטרור. נציין כי ארגון זה הכליל בתחילה (ביוני 2000) את ישראל במסגרת "רשימה שחורה" המונה 15 מדינות שאינן משתפות פעולה לשם הדברת הלבנת ההון ואולם, לאור החקיקה והאכיפה אשר הוחלו בישראל לאורך השנים, הוחלט על ידו בפברואר 2016 כי מדינת ישראל תצטרף לארגון על תקן של משקיפה ותתקבל כחברה מן המניין ככל שתעמוד בהצלחה בביקורת מקיפה. ארגון זה פרסם לאורך השנים מסמכי המלצות, אשר הרלוונטי בהם לענייננו, הוא מדריך ניהול סיכונים למערכת הבנקאית Guidance for Risk-Based Approach - The Banking Sector)) משנת 2014 (אציין כי גרסה קודמת ודומה למסמך זה משנת 2007 הוגשה לתיק וסומנה כת/4). עוד יצוין כי ברמה הפרטנית, בכל הנוגע לתאגידים בנקאיים, פורסמו לאורך השנים על ידי ועדת באזל מסמכים המאמצים את המלצות ה FATF (אשר האחרון בהם הינו משנת 2014 במסגרתו אומצו המלצת ה FATF משנת 2012).
המתודולוגיה המוצגת במסמכים אשר פורסמו על ידי ה - FATF וועדת באזל (ובעקבותיהם כך נראה גם בחקיקה והנהלים אשר הוחלו בישראל), מחלקת את ניהול הסיכונים על ידי התאגידים הבנקאיים לשני חלקים - האחד, הקשור בזיהוי והערכת הסיכון הגלום בלקוח ובפעילותו; והשני - הקשור לצעדים אשר נדרשים לשם הפחת הסיכון. באופן כוללני ניתן להתייחס לשני החלקים כבעלי רצף כרונולוגי, הואיל ובהתאם למדיניות המוצגת- בשלב הראשון מזוהה ומקוטלג הסיכון ובשלב השני ובהתאמה לסיכון כפי שנקבע, ננקטים צעדים הקשורים בהפחתת הסיכון וזאת, בהלימה להערכת הסיכון.