17. הוראות החקיקה הנוגעות לאיסור ומניעת הלבנת הון וטרור, כפי שנקבעו גם בישראל, מבוססות ומיועדות ליישם מסמכים תורתיים - מתודולוגים של הארגונים הבינלאומיים המובילים את ההתמודדות עם הלבנת הון ומימון טרור ובכלל זה, ברמה הכללית - מסמכים אשר פורסמו ומפורסמים על ידי ארגון FATF (Financial Action Task Force) -שהוא ארגון בינלאומי שמטרתו לקדם ולפתח מדיניות במישור הלאומי והבינלאומי לשם מאבק בהלבנת הון ובמימון הטרור. נציין כי ארגון זה הכליל בתחילה (ביוני 2000) את ישראל במסגרת "רשימה שחורה" המונה 15 מדינות שאינן משתפות פעולה לשם הדברת הלבנת ההון ואולם, לאור החקיקה והאכיפה אשר הוחלו בישראל לאורך השנים, הוחלט על ידו בפברואר 2016 כי מדינת ישראל תצטרף לארגון על תקן של משקיפה ותתקבל כחברה מן המניין ככל שתעמוד בהצלחה בביקורת מקיפה. ארגון זה פרסם לאורך השנים מסמכי המלצות, אשר הרלוונטי בהם לענייננו, הוא מדריך ניהול סיכונים למערכת הבנקאית Guidance for Risk-Based Approach - The Banking Sector)) משנת 2014 (אציין כי גרסה קודמת ודומה למסמך זה משנת 2007 הוגשה לתיק וסומנה כת/4). עוד יצוין כי ברמה הפרטנית, בכל הנוגע לתאגידים בנקאיים, פורסמו לאורך השנים על ידי ועדת באזל מסמכים המאמצים את המלצות ה FATF (אשר האחרון בהם הינו משנת 2014 במסגרתו אומצו המלצת ה FATF משנת 2012).
המתודולוגיה המוצגת במסמכים אשר פורסמו על ידי ה - FATF וועדת באזל (ובעקבותיהם כך נראה גם בחקיקה והנהלים אשר הוחלו בישראל), מחלקת את ניהול הסיכונים על ידי התאגידים הבנקאיים לשני חלקים - האחד, הקשור בזיהוי והערכת הסיכון הגלום בלקוח ובפעילותו; והשני - הקשור לצעדים אשר נדרשים לשם הפחת הסיכון. באופן כוללני ניתן להתייחס לשני החלקים כבעלי רצף כרונולוגי, הואיל ובהתאם למדיניות המוצגת- בשלב הראשון מזוהה ומקוטלג הסיכון ובשלב השני ובהתאמה לסיכון כפי שנקבע, ננקטים צעדים הקשורים בהפחתת הסיכון וזאת, בהלימה להערכת הסיכון.
כך, כחלק מרכזי מהשלב הראשון - מבוצע הליך "הכר את הלקוח" (אשר במאמר מוסגר אציין כי בהתאם לדין ולנהלים יש לבצעו לא רק בפתיחת החשבון אלא בכל זמן הפעילות, בהתאם לנדרש), במסגרתו נבחנים הלקוח ופעילותו ומוערך הסיכון המובנה (inherent risk) הגלום בלקוח, כפועל יוצא מסוג הלקוח והיקף וסוג פעילותו. כאינדיקציות מסייעות לשם קטלוג הלקוח, פורסמה רשימת "דגלים אדומים" אשר ככל שהינם מתקיימים בלקוח או בפעילותו, יש בכך בכדי להשפיע על הסיכון המובנה בהם.
בשלב השני - מוקצים משאבים למעקב שוטף אחר הלקוח ופעילותו בהתאם למדרוג הסיכון שלו, באופן שככל שהסיכון הכרוך בלקוח הינו גבוה יותר, כך יוקצו לשם בחינת ובקרת פעילותו משאבים גדולים יותר.
18. במסגרת החקיקה בישראל, כמו גם הנהלים אשר הוצאו בחסותה, קיים שיקוף למתודולוגיה כפי שהוצגה, על שני שלביה.